ב"ה • פרשת וירא • כ״א בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 6/10 לפרשה
סוד השמות והאותיות
"זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר"
שמות, פרק ג', פסוק ט"ו

אותות ומופתים

אחד הרגעים הגדולים הנזכרים בפרשתנו, הוא ההתגלות האלוקית למשה רבינו בסנה הבוער. משה היה רועה את צאן חותנו יתרו במדבר, ולפתע נראה אליו ה' מתוך שיח אשר אש אוחזת בו, אך השיח איננו נאכל על-ידה ולא נשרף.

כאשר האלוקים הטיל על משה את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים, משה הגיב בחשש, שמא בני ישראל לא יאמינו בשליחותו. בתשובה, הקדוש-ברוך-הוא העניק למשה כוח לבצע שורת אותות ומופתים שיוכיחו לבני ישראל את אמיתות השליחות האלוקית. משה מוסיף וטוען, כי יקשה עליו למלא תפקיד של מנהיג הכובש את הלבבות של עם ישראל, בהיותו "ערל שפתיים". ועל כך ענה לו ה', שיצרף אליו את אהרן שישמש לו ל'פה'.

אך נראה שמוקד המסר שהקדוש-ברוך-הוא מעביר לבני ישראל באמצעות משה, הוא בחשיפת שמו אליהם - "אהיה אשר אהיה… זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור"1.

יתרון ההימנעות

אין פרשה בה מתאים יותר לעמוד על נושא השמות, מאשר פרשתנו ששמה הוא "שמות". ואכן, ביהדות מייחסים משמעות רבה לנושא השמות ככלל, ובמשנה-תוקף בקבלה ובחסידות, שבהן ישנו עיסוק נרחב בשמותיו השונים של הבורא, שכל אחד מהם מייצג כוח אלוקי אחר.

בהקדמה ל'תיקוני זוהר'2 נאמר, כי הערך המספרי, הגימטריא, של המילה 'שמי' בצירוף שתי האותיות הראשונות של שם הוי"ה, י-ה, עולה 365 (שס"ה), שהוא מספר מצוות לא-תעשה שבתורה. ואילו המילה 'זכרי' בצירוף שתי האותיות האחרונות של שם זה, ו-ה, היא בגימטריא 248, כנגד רמ"ח מצוות-עשה3.

ונשאלת השאלה:

מהו הקשר המיוחד של מצוות לא-תעשה לאותיות הראשונות והיותר נעלות בשמו של ה'? ומהי הסיבה לכך שמצוות-עשה שייכות לאותיות האחרונות?

הנַעֲלֶה שאינו "מתלבש"

ההסבר לכך הוא, שבתורה ישנם ציוויים של משה לבני ישראל, שקדמה להם אמירה למשה על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, וישנם ציוויים שהוזכרו לראשונה רק במסירתם אל העם על-ידי משה רבינו.

מוסבר על כך בתורת החסידות, כי דווקא הסוג השני הוא מדרגה רוחנית נעלית ביותר, כזו שההארה האלוקית שלהן, לא ניתנת לבוא לידי ביטוי מפורש בתורה, ולכן התורה מזכירה רק את השפעתן המצומצמת באמצעות קולו של משה.

זהו גם ההבדל בין מצוות לא-תעשה למצוות-עשה. האור האלוקי שבמצוות-עשה ניתן לתפיסה והשגה, לפחות במידה מסוימת. המִצְוָה היא הוראה לביצוע, וכשמקיימים אותה ממשיכים ('מורידים') לעולם את האור האלוקי שטמון במצוה. ואילו דווקא מצוות לא-תעשה מכילות אור אלוקי כה גדול, שהדרך היחידה לקבל ממנו הארה והשפעה היא בהימנעות ואי-עשייה.

לכן מצוות לא-תעשה נמשכות מהחלק המרומם יותר שבשם הוי"ה, האותיות י-ה, כי הן קשורות למקור גבוה יותר בעולמות הרוחניים, "אור שלמעלה מהתלבשות"4.


  1. שמות, פרק ג', פסוקים י"ד-ט"ו. ↩

  2. דף ה', עמוד א'. ↩

  3. ראה גם 'תורה אור', פרשת בא, דף ס', א'. ↩

  4. ראה 'תורת מנחם', חלק ב' (שיחת ז' אדר שני תשי"א), עמוד 279 ואילך. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
כור ההיתוך
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה"
שמות, פרק א', פסוק א'
2/10
הכוח לנצח
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה"
שמות, פרק א', פסוק א'
3/10
תכלית הקשיים אז והיום
"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ"
שמות, פרק א', פסוק י"ד
4/10
הסתרה וגילוי
"וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱ-לֹהִים"
שמות, פרק ב', פסוק כ"ה
5/10
שילוב מעצים
"וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"
שמות, פרק ג', פסוק ב'
7/10
הכוחות נתונים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם... הֲלֹא אָנֹכִי ה'"
שמות, פרק ד', פסוק י"א
8/10
מאמונה - לידיעה
"וַיַּאֲמֵן הָעָם, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
שמות, פרק ד', פסוק ל"א
9/10
ירושה מול עבודה עצמית
"לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"
שמות, פרק ה', פסוק כ"ב
10/10
שאלה נצחית
"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר: אֲ-דֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"
שמות, פרק ה', פסוק כ"ב
1/10
כור ההיתוך
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה"
שמות, פרק א', פסוק א'
2/10
הכוח לנצח
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה"
שמות, פרק א', פסוק א'
3/10
תכלית הקשיים אז והיום
"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ"
שמות, פרק א', פסוק י"ד
4/10
הסתרה וגילוי
"וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱ-לֹהִים"
שמות, פרק ב', פסוק כ"ה
5/10
שילוב מעצים
"וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"
שמות, פרק ג', פסוק ב'
7/10
הכוחות נתונים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם... הֲלֹא אָנֹכִי ה'"
שמות, פרק ד', פסוק י"א
8/10
מאמונה - לידיעה
"וַיַּאֲמֵן הָעָם, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
שמות, פרק ד', פסוק ל"א
9/10
ירושה מול עבודה עצמית
"לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"
שמות, פרק ה', פסוק כ"ב
10/10
שאלה נצחית
"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר: אֲ-דֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"
שמות, פרק ה', פסוק כ"ב

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].