לשם מה נחוץ הפירוט?
בפרשת השבוע מסופר על ציווי ה' לצאת למלחמה במדיין, ולנקום בהם על מה שעשו לבני ישראל.
היה זה לאחר ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בלק בן ציפור מלך מואב לפגוע בבני ישראל ולאבדם מן העולם, חלילה1. בתחילה בלק ניסה לעשות זאת באמצעות קללות, וגייס למטרה זו את בלעם בן בעור, שהיה נביא מאומות העולם. לאחר שנכשל בכך, מאחר שה' שָׂם בפי בלעם ברכות במקום קללות, ניסה לעשות זאת בדרך אחרת.
בעצת בלעם, בלק שלח את בנות מואב ובנות מדיין הנוכריות אל בני ישראל כדי להכשילם בחטאים חמורים. רבים מבני ישראל אכן התפתו וחטאו, וכתוצאה מכך ניחתה על העם מגיפה.
עשרים וארבעה אלף יהודים מתו באותה מגיפה קשה, שנעצרה הודות לקנאותו ועוז רוחו של פנחס, שהרג את זמרי בן סלוא היהודי וכזבי בת צור המדיינית שחטאו לעיני העם.
בעקבות האירועים הללו, ציווה ה' על מלחמה במדיין. משה רבינו בחר אלף לוחמים מכל שבט, העמיד בראשם את פנחס בן אלעזר הכהן, והם יצאו לקרב מול מדיין.
לאחר ניצחון מוחץ של בני ישראל במלחמה עם מדיין, בה נלקח גם שלל רב של שבויים, צאן, בקר וחמורים, ציווה הקדוש-ברוך-הוא כיצד לחלק את השלל2 – מחצית לאנשי המלחמה ומחצית לשאר העם. בנוסף, על הלוחמים להעניק אחד חלקי חמש-מאות מכל סוג בשלל לכוהנים, ושאר העם יעניקו אחד חלקי חמישים מכל סוג ללויים.
מעניינת העובדה שהתורה לא מסתפקת בפירוט הציווי, אלא גם מוסיפה ומספרת על ביצוע חלוקת השלל בפועל, עם פירוט המספרים המדויקים של כלל השלל, והכמות המדויקת שניתנה ללוחמים, לעם – וכן לכוהנים וללויים.
ונשאלת השאלה: לשם מה מפרטת התורה את המספרים המדויקים הללו, מהי המטרה בכך3?
לא פחות מנס
הדבר יובן לאור העובדה שבדרך הטבע, כמעט בלתי אפשרי שמספרי השלל מכל הסוגים האמורים – שבויים, בקר, צאן וחמורים – יהיו כאלה שמחלקים בדיוק לחמש מאות או לחמישים, כדי לתת לכוהנים וללויים את חלקם, לאחר חציית השלל בין הלוחמים לכל העם, ללא כל שארית. כך שחלוקת השלל כולו בדיוק לפי ציווי ה', הייתה לא פחות מנס.
לכן מפרטת התורה את המספרים של כל סוג מהשלל, ואת ביצוע החלוקה לפי הציווי, על-מנת להפליא את הנס, שכל השלל לסוגיו היה במספרים שמתחלקים ללא שארית.
הכוחות והאמצעים נתונים
ויש בכך מסר נפלא לתמיד: הרצון העליון היה שהשלל יתחלק בצורה מאד מסוימת. לכן ה' חולל את הנס מראש, ועשה כך שמספרי השלל, מכל סוג, יהיו כאלה שיתחלקו בדיוק, ללא שארית. כלומר, עוד לפני שהציווי ניתן, ה' כבר הכשיר את הקרקע לקיום המצווה בצורה מושלמת.
יש ללמוד מכך לגבי כל מצוות ה', שעוד לפני הציווי על המצוות, הקדוש-ברוך-הוא כבר נתן את כל הכוחות ואת כל האמצעים הדרושים כדי לקיים את המצוות בצורה הכי טובה והכי מדויקת.