למה להתלונן?
לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, שקדמו לה עשר מכות, הקדוש-ברוך-הוא רצה להנחית על פרעה ואנשיו מכה נוספת. מכה שתהיה האחרונה, ואחריה בני ישראל לא יוסיפו לראות את המצריים לעולם. לשם כך ציווה ה' את משה להשיב את בני ישראל אל 'פי החִירוֹת'1, שם חנו רק כמה ימים קודם לכן. פרעה שם לב לכך, ואכן נופל בפח. נראה לו שבני ישראל תועים במדבר ולא יודעים לאן ללכת, ולכן הוא יוצא בעקבותיהם, בכוונה להשיב אותם למצרים.
נראה שהכל עובד לפי התוכנית האלוקית. אם כן, מדוע ברגע שבני ישראל מבחינים בשעטת הסוסים של פרעה וחילו, הם נחרדים וממהרים להתרעם על ה' ועל משה, ומתלוננים: "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"?
סדקים באמונה
ההסבר לַדבר הוא, שבתחילה בני ישראל אכן האמינו לדברי ה' ביד משה, וחיכו לראות את ישועת ה'. אלא שבני ישראל ציפו לישועה בסגנון דומה לזה שהם ראו בעשר המכות במצרים. הם כנראה חיכו שכדורי ברד יומטרו מן השמים על פרעה וחילו, או שהללו יוכו פתאום בשחין או בדבר. אך בשלב זה, שום דבר מסוג זה לא קרה. "וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם"2 - פרעה מתקרב ומתקרב, ושום צפרדע או ארבה לא נראים באופק כדי להציל אותם. לא כך ציפו בני ישראל שתיראה גאולתם.
האמונה האיתנה של בני ישראל התפוגגה באחת, ובמקומה צפו ועלו ספֵקות וחששות. הם התחילו לחשוב - אולי הקדוש-ברוך-הוא בכלל חָפֵץ במותנו, ומשה הוא זה שאחראי לצרה שניחתה על ראשינו? אולי הקדוש-ברוך-הוא הוציא אותנו ממצרים רק כדי להקל את סבלנו כעבדים, ומשה הרחיק לכת והחליט על דעת עצמו להוציא אותנו אל המדבר הנורא הזה?…
לכן בני ישראל התרעמו על ה' ועל משה: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'3, וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה, הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר, מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם".
והעיקר לא לפחד כלל
על כך ענה משה לבני ישראל: "אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם"4. כל הספֵקות והתרעומת שלכם, נובעים מפחדכם מהמצריים, לכן הפתרון הוא - אל תיראו מפניהם אלא חכו לישועת ה'. בני ישראל נקראים להפסיק להביט על המצריים ההולכים ומתקרבים, לסובב את הראש ולגלות שהישועה מגיעה מכיוון לא צפוי, ואו-אז מתרחש הנס הגדול - "וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"5.

