התראה עם שעה מדויקת
בדברי ההתראה והאזהרה שקדמו למכת ברד, משה רבינו מודיע לפרעה את דבר ה'1: "הנני ממטיר כעת מחר, ברד כבד מאוד". ורש"י מפרש: "כעת מחר – כעת הזאת למחר. שרט לו (משה לפרעה) שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן, ירד הברד".
הקביעה של רש"י שמשה רבינו הודיע את השעה המדויקת בה תחל המכה, מובנת. שהרי אם לא כן, לא מובנים דברי משה "כעת מחר"2. ואולם, עדיין דרוש ביאור: מנין למד רש"י שמשה עשה סימן לכך בדמות שריטה בכותל? הרי באותה מידה ניתן היה לקבוע זאת בדרכים אחרות, כמו 'שעון מים' או אמצעים נוספים שהיו קיימים באותם ימים!3.
המטרה: להוכיח שזו יד ה'
להסבר הדבר, יש לעמוד על הסיבה לכך שמשה נקב בשעה הספציפית בה תחל המכה. אפשרות אחת להבנת הדברים היא, שהיה זה עבור אלה מבין המצריים שהאמינו בה'4. כאשר הם ידעו את השעה בה תתחיל המכה, הם יוכלו להיערך בהתאם ולהכניס את רכושם לתוך הבית.
אולם רש"י אינו מקבל זאת. לשיטתו, העובדה שמשה נקב בשעה בה תתחיל המכה, הייתה מכוונת לפרעה עצמו. במטרה להוכיח לפרעה בצורה הברורה ביותר שיד ה' בדבר. כדי לרמז על כך, מוסיף רש"י שהסימן נעשה באמצעות שריטה בכותל הארמון של פרעה, דבר שאינו גלוי לכל העם, אלא רק לפרעה.
המסר שמאחורי הדיוק
לפי זה, מובן גם מהיכן למד רש"י שהמסר על השעה המדויקת, הועבר דווקא באמצעות שריטה בכותל. שכן, אם המטרה היא להוכיח שיד ה' בדבר, ברור שמשה לא היה יכול להסתמך על שעוני מצרים, שיתכן ואינם מדויקים ועלול להיווצר מצב בו יחשבו שההתראה של משה לא מתממשת בדיוק5. מכך הסיק רש"י שמשה רבינו הסתמך על המועד שבו אור השמש יגיע לשריטה בכותל, דבר שבו לא תיתכן טעות.
קביעת רגע תחילת המכה בצורה כל כך מדויקת, מלמדת מסר חשוב. על אף שהקדוש-ברוך-הוא עצמו אינו מוגבל בשום מגבלה, הוא יורד כביכול, להתעסק גם בדברים מדודים ומוגבלים, כמו קביעה מדויקת של רגע מסוים. בניגוד למחשבה שהקדוש-ברוך-הוא ברוב גדולתו, לא יורד לפרטים. לאמיתו של דבר, יש השגחה פרטית ומעורבות אלוקית בכל הפרטים הקטנים של חיינו.