השבח: "שלא היטו"
בסיום הפרשה, אומרת התורה: "ויעש אהרן ובניו, את כל הדברים אשר ציוה ה' ביד משה".
רש"י מפרש כי פסוק זה נועד: "להגיד שבחן, שלא היטו ימין ושמאל". כלומר, התורה מתכוונת ללמדנו את גדולתם של אהרן ובניו, שמילאו אחר כל ההוראות והציוויים של הקדוש-ברוך-הוא שנמסרו להם על-ידי משה רבינו – ללא כל שינוי.
ויש לדייק: מדוע בחר רש"י להשתמש בביטוי "שלא היטו", ולא בלשון המצויה יותר "שלא שינו", כפי רש"י אכן מפרש על המילים1 "ויעש כן אהרן", בפרשת בהעלותך, "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה"?
בין 'שינוי' ל'הטיה'
ההבדל בין 'שינוי' ל'הטיה' מובהק.
'שינוי' פירושו שהאדם שינה לחלוטין ממה שהתבקש לבצע. ואילו 'הטיה' – פירושה, שהאדם קיים את הציווי המתבקש, אלא שהייתה הטיה קלה ממה שנאמר לו בדיוק.
ואת זה התכוון רש"י להדגיש בפירושו כאן: לאחר שמשה חזר בפני אהרן ובניו על דברי ה', אהרן ובניו קיימו את כל הציוויים במילואם. ויתירה מזו: ביצוע הציוויים על ידי אהרן ובניו, היה לא רק ללא שינוי מדברי ה', אלא אפילו בלי נטייה, ולו הקלה ביותר, ממה שהתבקשו לעשות.
ורש"י מוסיף וכותב: "לא היטו ימין ושמאל". כלומר, לא רק שלא היטו בדברי הקב"ה לצד שמאל, בהוספת סייגים וגזירות, אלא אף לא היטו לצד ימין – כהידורי מצוה נוספים. כי את דברי הקב"ה שנמסרו ממשה רבינו יש לקיים בדיוק, לא פחות ולא יותר.
לעשות מעל ומעבר
אך יש לזכור שזהו שבח השמור רק לאהרן ובניו:
אהרן ובניו שהיו בדרגה נעלית ביותר בעבודת ה' ובקדושה רבה מאוד, אכן לא נצרכו לנטייה 'שמאלה' הכוללת סייגים וגזירות, מלבד האמור בכתוב. כך גם לגבי נטייה לימין – בעקבות דרגתם ומעלתם הגבוהה, הם לא התבקשו להוסיף הידורים על הציוויים שקיבלו מפי משה רבינו.
אך בדורנו, בעקבות ירידת הדורות, עלינו לפעמים לנטות שמאלה – להוסיף לעצמנו סייגים, ולהתרחק מכל דבר הקשור לרע. וכן לנטות ימינה – לנהוג לפעמים 'לפנים משורת הדין', להוסיף הידורים במצוות ולהשתדל יותר למען יהודים נוספים, מעבר למחויבות הבסיסית.
1. במדבר, פרק ח', פסוק ג'.