חשיבותו של השלום
בפרשת השבוע מבטיח הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל גשמי ברכה לרוב ושפע רב של יבול, אם יקיימו את התורה והמצוות וילכו בדרך ה'. בהמשך, מופיעות הבטחות שבארץ ישראל ישררו שלום ושלווה, ולא יהיו מלחמות.
על כך מפרש רש"י: "שמא תאמרו, הרי מאכל הרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד-לומר אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ'…". כלומר, בני ישראל עשויים להתלונן שאין ערך לגשמים וליבולים בזמן של מלחמה וחוסר מנוחה. לכן מבטיח הקדוש-ברוך-הוא גם שלום, שלווה ורוגע בארץ ישראל.
כידוע, בפירוש רש"י על התורה, יש גם רמזים לרובד הפנימי של דברי התורה1. אם כן, יש להבין מהי המשמעות הפנימית וההוראה בעבודת ה' הנלמדת מפירוש זה?
טענתו של המתמודד
על פי פנימיות התורה, מאכל ומשתה רומזים לתורה ולמצוות, כפי שנרמז גם בדברי דוד המלך המתייחס לתורה כמזון, ואומר2: "ותורתך בתוך מעי". ובעוד שהתורה נמשלה לאוכל, המצוות דומות לשתייה, כי הן מזרימות את התורה מהרובד השכלי לרובד המעשי. כמו השתייה שמזרימה את האוכל ואת הדם לכל הגוף.
ובהקבלה לפירוש רש"י: לפעמים עשוי להיווצר מצב בו יהודי לומד תורה (מאכל) ומקיים מצוות (משתה) כראוי, ועם זאת לא הצליח להשקיט את יצרו ולעשות שלום במלחמת היצר, אלא הוא ממשיך לחוות ניסיונות רבים מדי יום ביומו. מי שנמצא במצב כזה, עלול לחשוב שכל עוד לא התגבר על יצרו לגמרי, כל מעשיו בלימוד תורה וקיום מצוות חסרי ערך. זוהי המשמעות הפנימית של הטענה: 'הרי מאכל הרי משתה – אם אין שלום אין כלום'.
הבטחה על סיום המלחמה
כתשובה לכך, ממשיך רש"י: 'אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ". הקדוש-ברוך-הוא רוצה להעניק לכל יהודי שכר על קיום המצוות. לכן שתל ה' יצר-הרע בלבו של כל יהודי, במטרה שיתגבר עליו וכך יִרבה שכרו. זוהי, בעצם, המטרה של ירידת הנשמה לעולם הזה – לקיים מצוות, למרות הקשיים שמערים יצר-הרע.
אך עלינו לדעת: קיומו של היצר אינו תלוי בנו כלל, והיצר ישקוט רק אם הקדוש-ברוך-הוא יחליט לפטור אותנו ממלחמה זו. זהו הרמז בפסוק: "ונתתי שלום בארץ". הקב"ה מכריז שהוא האחראי על השלום במלחמת היצר, ואין להתאונן על כך. שכן למרות שזו מלחמה קשה וממושכת, היא התכלית והמטרה של עבודת ה'. לכך מבטיח הקב"ה – "אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ": לאחר שהאדם יעשה את התלוי בו ב'מאכל ומשתה' – תורה ומצוות, או-אז מובטח לו שבסופו של דבר, בגאולה הסופית, יטול ממנו הקדוש-ברוך הוא את יצרו-הרע ויפטור אותו לגמרי ממלחמה זו.

