'בתוכם' או 'סביב'
המעיל היה אחד משמונת הבגדים המיוחדים שאותם לבש הכהן הגדול בזמן עבודתו במשכן ובבית המקדש. בשוליו התחתונים של המעיל היו תלויים פעמונים ורימונים, ככתוב בפרשתנו: "ועשית על שוליו רימוני תכלת ופעמוני זהב בתוכם סביב"1.
בפירוש הדברים, נחלקו רש"י והרמב"ן. לפי רש"י, האמירה שהפעמונים היו "בתוך" הרימונים אין הכוונה בתוכם ממש אלא ביניהם, ולכן נאמר שהפעמונים היו "סביב" הרימונים. כלומר, בין כל שני רימונים, היה פעמון. לעומתו, הרמב"ן סובר שהכוונה היא "בתוכם" ממש. כלומר, בחלל של כל רימון, ניצב לו פעמון2.
רימונים או תפוחים
כחיזוק לשיטתו, מקשה הרמב"ן על דברי רש"י. הפעמונים נועדו כדי להשמיע רעש בעת ההליכה ולהשמיע קול טרם בואו של הכהן הגדול3. אולם, למה שימשו הרימונים? לדברי הרמב"ן אין זו שאלה, שכן "פעמון ורימון" הם שני חלקים המרכיבים את הפעמון, שהרי הפעמון נקבע בתוך הרימון. אך לדברי רש"י לא מובן, מה הצורך ברימונים.
כדי ליישב את שיטת רש"י, יש לומר שהרימונים נועדו ליופי. הם אכן לא היוו חלק מהפעמון, אך יופי בגדיו של הכהן הגדול הוא מטרה חשובה כשלעצמה.
אולם הסבר זה לא הניח את דעתו של הרמב"ן, שמפרש את הפסוק אחרת. לשיטתו, אם הרימונים נעשו לשם יופי, היה אפשר לעשות דברים יפים יותר מרימונים, כמו תפוחי זהב. לכן, לדעת הרמב"ן ברור שהרימונים לא היו לשם יופי אלא כל רימון היה חלק מהפעמון עצמו, כשהפעמון משובץ בתוך הרימון.
יופי בעצם הנשמה
במחלוקת רש"י והרמב"ן טמון עומק רב. בגדי הכהן הגדול רומזים לבני ישראל, והשוליים של המעיל מסמלים את המדרגה הנמוכה שבבני ישראל. המחלוקת מה יפה יותר בשולי המעיל, רימון או תפוח, נעוצה בשאלה כיצד יש להביט על יהודי ומה היופי שלו, כשאינו במעמד ומצב ראוי אלא בשוליים ובתחתית.
לשיטת רש"י, המגמה היא לתת ביטוי ליופי של היהודי, גם אם הוא במצב רוחני נחות. והבחירה ברימונים מתאימה לדברי חז"ל "אפילו ריקנים שבך, מלאים מצוות כרימון"4. זה היופי של בני ישראל, שבכל מצב הם מלאים במצוות.
ואילו לדברי הרמב"ן, היופי של יהודי איננו רק בכך שהוא מקיים מצוות בכל מצב, אלא בעצם נשמתו – הקודמת לכל מעשיו, ואפילו לקיום המצוות. לכן, כדי לבטא את היופי של עם ישראל, אין להשתמש ברימונים הרומזים למצוות, אלא בתפוחים הרומזים לנשמה הקדושה שיש בכל יהודי, כמבואר בספרים הקדושים5.