חינוך יהודי במצרים

במה זכו מנשה ואפרים?

בפרשת השבוע מתואר כיצד לפני פטירתו, יעקב אבינו שוכב על מיטתו, ומבקש מיוסף בנו לקרוא אליו את שני בניו, נכדיו של יעקב, כדי לברך אותם.

כשהשניים באים, יעקב מצהיר הצהרה מפתיעה, וקובע כי שני נכדיו הנערים – מנשה ואפרים בני יוסף, ייחשבו כבניו ממש וייכללו בין שבטי ישראל. ובלשונו של יעקב המצוטטת בתורה – "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, עד בואי אליך מצרימה לי הם, אפרים ומנשה, כראובן ושמעון יהיו לי".

ונשאלת השאלה: מפני מה מאריך כל-כך יעקב בדבריו ואומר "שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה"? הרי לכאורה היה ראוי יותר לקצר ולומר "שני בניך מנשה ואפרים – כראובן ושמעון יהיו לי" ולא יותר!

ולגופו של ענין, יש לתמוה: מה זכו מנשה ואפרים שרק הם, מבין כל נכדיו של יעקב, בני שאר השבטים, ייכללו בין שבטי ה' וייחשבו לבניו של יעקב ממש?

כשמצרים הייתה שממה

הסבר הדברים הוא, ששאלה אחת מיושבת בחברתה:

באריכות דבריו, התכוון יעקב גם להודיע ולגלות את הסיבה לכך שדווקא שני נכדיו אלו נכללים בין השבטים.

מנשה ואפרים נולדו ליוסף הצדיק בארץ מצרים – ארץ הטומאה. הסביבה אליה נחשפו הייתה רעה וקלוקלת, ומנהגי המצריים היו תמיד לנגד עיניהם. בנוסף לכך, מנשה ואפרים נולדו לפני הגעתו של יעקב אבינו למצרים, בתקופה בה מצרים הייתה שוממת לחלוטין מכל מוסד תורני וקהילה יהודית.

למרות התנאים הלא פשוטים הללו, מנשה ואפרים זכו לחינוך יהודי כשר, וגדלו יהודים יראים ושלמים הדבקים בדרכי התורה והמצוות – ללא כל סטייה חס-ושלום.

משפחה מושלמת

זו בדיוק הסיבה שדווקא מנשה ואפרים נכללו בין שבטי ישראל, ויעקב אבינו אומר עליהם – "לי הם" ומחשיב אותם לבניו:

חכמים אומרים שיעקב אבינו זכה לכך שהוא נפטר מן העולם הזה כאשר "מיטתו שלימה"1. כלומר, כל בניו ללא יוצא מן הכלל, שמרו תורה ומצוות ודבקו בדרך ה'. לעומתו, אברהם הוליד את ישמעאל שסר מן הדרך, ויצחק הוליד את עשיו הרשע. ואכן, דווקא במנשה ואפרים ניכרת במיוחד השלימות של יעקב אבינו כמי ש"מיטתו שלימה", וזרעו אחריו מקפידים ללכת בדרך התורה והמצוות על-אף הניסיונות הקשים שעומדים לנגדם.

לכן האריך יעקב בדבריו באמרו "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים", וגם הוסיף שציין את העובדה שהם נולדו בתקופה השוממת "עד בואי אליך". כי הנתונים הללו בחינוכם וגידולם של מנשה ואפרים, הם בדיוק הסיבה והנימוק מדוע החשיב אותם כבני יעקב ולכלול אותם בין השבטים.

1. ויקרא רבה, פרשה ל"ו ה'.

הדרשות
הבאות

3/10

מעלתה של רחל אִמֵנוּ

"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה, וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם"

בראשית, פרק מ"ח פסוק ז'

4/10

הראשון והחשוב

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי, כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ"

בראשית, פרק מ"ח, פסוק י"ח

5/10

חזון הגאולה

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"

בראשית, פרק מ"ט פסוק א'

6/10

אחריות ציבורית

"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"

בראשית, פרק מ"ט, פסוק ט'

7/10

היופי האמיתי

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ"

בראשית, פרק מ"ט פסוק כ'

8/10

יתרון הציות

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ"

בראשית, פרק מ"ט פסוק כ'

9/10

מבשר הגאולה

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"

בראשית, פרק נ' פסוק כ"ד

10/10

סוף טוב

"וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים, וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם"

בראשית, פרק נ' פסוק כ"ו

3/10

מעלתה של רחל אִמֵנוּ

בראשית, פרק מ"ח פסוק ז'

4/10

הראשון והחשוב

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי, כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ"

בראשית, פרק מ"ח, פסוק י"ח

5/10

חזון הגאולה

בראשית, פרק מ"ט פסוק א'

6/10

אחריות ציבורית

"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"

בראשית, פרק מ"ט, פסוק ט'

7/10

היופי האמיתי

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ"

בראשית, פרק מ"ט פסוק כ'

8/10

יתרון הציות

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ"

בראשית, פרק מ"ט פסוק כ'

9/10

מבשר הגאולה

בראשית, פרק נ' פסוק כ"ד

10/10

סוף טוב

"וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים, וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם"

בראשית, פרק נ' פסוק כ"ו

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

במה זכו מנשה ואפרים?

כשמצרים הייתה שממה

משפחה מושלמת

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות