מה מיוחד בשקד?
בעקבות מחלוקת קורח ועדתו, ציווה הקדוש-ברוך-הוא להניח במשכן שנים-עשר מַטות, אחד מכל שבט. למחרת גילה משה כי רק מטה אהרן פָּרח, הוציא ציץ1, והניב שקדים - אות שהכהונה שייכת לאהרן ולבניו.
במה מיוחדים השקדים, שדווקא הם פרחו על מטה אהרן? מוסבר במפרשים2, כי כשם שהשקד ממהר לפרוח לפני שאר העצים3, כך מי שיערער על הכהונה של אהרן ובניו, הקדוש-ברוך-הוא ימהר להיפרע ממנו.
דרך החסד
בתורת החסידות מוסבר4, כי ישנם שני אופנים בהם האור האלוקי נמשך למטה. בדרך כלל, האור יורד ומצטמצם מדרגה לדרגה, ובכל שלב דנים מחדש, האם הוא אכן צריך לרדת, ובאיזו מידה.
אך ישנו גם אופן המשכה ישר ומהיר, ללא עיכובים כלל. כך המשיך אהרן הכהן את האור האלוקי, שכן היה איש של מידת החסד, וההשפעה באופן של חסד היא ללא גבולות ומיצרים.
מסלול מהיר
על-פי-זה יובן מדוע בחירתו של אהרן באה לידי ביטוי דווקא בפריחת השקד על מטהו. השקד הוא הפרי הממהר ביותר לפרוח ולהבשיל, כאופן השפעת האור על-ידי אהרן, במהירות וללא עיכובים.
גם בברכת כוהנים, שבה בירך אהרן את ישראל, ואחריו צאצאיו הכוהנים עד ימֵינו, השפע נמשך למטה במהירות וללא עיכובים5.
השפעת חסדים מלמעלה עלולה להתעכב, שהרי בכל השתלשלות נעשה דין אם האדם ראוי לה. אך כשהשפע נמשך על-ידי אהרן והכוהנים מגזעו, הוא עובר במהירות דרך כל העולמות באין מעכב.
בספר תהילים כתוב: "השולח אמרתו ארץ, עד מהרה ירוץ דברו"6. "השולח אמרתו ארץ" - כשהשפע יורד לאט לאט, בהדרגה, ו"עד מהרה ירוץ דברו" - כשהוא מגיע למטה במהירות. וזהו עניינה של ברכת כוהנים: החסד העליון נמשך מיד בגשמיות, בבני חיי ומזוני.
משל הנהרות
השפע שעל-ידי אהרן הוא מבחינת "ורב חסד", חסד בלי גבול שאין דין יכול לעכבו, לעומת "חסד עולם", שהדין יכול לעכבו7.
משל נאה ממחיש את הדברים8: יש נהרות קטנים, שניתן לעכב את זרימת מימיהם בעצים ועפר. אך בנהר גדול שמימיו זורמים בעוצמה, הניסיון לעכב לא יצלח, והנהר ישטוף עימו את העצים והעפר.
והנמשל: את "חסד עולם" יכולה בחינת הדין לעכב, ואילו "ורב חסד" נמשך במרוצה, וכל הדינים והמקטרגים מתבטלים מעוצמתו.
ועל כך נאמר: "ויגמול שקדים" - מלשון "גומל חסדים טובים"; על-ידי ברכת כוהנים של אהרן, נמשך האור העליון למטה, בעולם הזה.
וכך, על-ידי אהרן הכהן וברכת כוהנים, החסד מושפע במהירות, ללא שום עיכובים, בבחינת "עד מהרה ירוץ דברו".
לפי רש"י. וראה 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ג, עמוד 114 ואילך. ↩
רש"י, 'אור החיים'. ↩
ראה קהלת רבה, פרשה י"ב, פיסקא ז'. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ה, ג' ואילך. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ה, ד'. ↩
פרק קמ"ז, פסוק ט"ו. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ה, ד'; נ"ו, א'. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ו, א'. ↩