מה הסיבה להמתנה?
ספר 'במדבר' פותח בציווי של הקדוש-ברוך-הוא למשה רבינו לספור את בני ישראל ולדעת את מניינם.
רש"י מפרש1, שאמנם בני ישראל כבר נימנו בעבר, אבל מתוך אהבתו וחיבתו הרבה לבני ישראל, הקדוש-ברוך-הוא מבקש לספור אותם שוב ושוב לעיתים קרובות. הפעם, הסיבה לספירת בני ישראל הייתה משום שזה-עתה הסתיימה בניית והקמת המשכן, והקדוש-ברוך-הוא מעוניין לספור את בני ישראל שעסקו במלאכה החשובה.
ונשאלת השאלה: סיום בניית המשכן והקמתו היו בא' ניסן2, ואם הסיבה לספירת עם ישראל הפעם קשורה במלאכת המשכן, מדוע נאמר הציווי 'באחד לחודש השני', בא' באייר, חודש אחרי הקמת המשכן, ולא מיד עם גמר המלאכה בא' בניסן?
עבודה עצמית
הסבר הדבר: הספירה הנוכחית היא הפעם השלישית בה בני ישראל עורכים מיפקד אוכלוסין במצות ה'. הפעם הראשונה הייתה בעת יציאתם ממצרים, הפעם השנייה הייתה לפני בניית המשכן, והפעם השלישית היא לאחר שהוקם המשכן.
בפעם הראשונה, מצבם הרוחני של בני ישראל היה ירוד ביותר. היה זה אחרי מאתיים ועשר שנות עבדות ושעבוד במצרים הטמאה, כאשר בני ישראל עצמם היו שקועים עמוק בתוך הטומאה. באותה שעה, המיפקד נועד להראות ולהפגין את החיבה הגדולה שהקדוש-ברוך-הוא רוחש לבני ישראל, ועל-ידי-כך לגרום להם להיטהר מטומאת מצרים ולעלות לדרך הטובה והישרה.
ואכן, המטרה הושגה – ובני ישראל עלו על המסלול הנכון. אך הקדוש-ברוך-הוא לא הסתפק בכך. שכן, בני ישראל התעלו והתקרבו אל הקדושה כתוצאה מהתגלות חיבתו של הקדוש-ברוך-הוא כלפיהם, אבל הרצון העליון היה שבני ישראל יעסקו בתורה ובמצוות כעבודה אישית עצמית שלהם, ולא רק כתוצאה מהתגלות והארה אלוקית מלמעלה.
המיפקד הנוכחי, לאחר בניית המשכן שהייתה עבודה עצמית של בני ישראל, היה בעקבות התעוררות מחודשת של אהבת ה' לעמו שעוסק בעבודתו בצורה עצמאית, ולא רק בעקבות הארה מלמעלה.
ימי הספירה, ימי המניין
מאחר שהרצון העליון למנות את עם ישראל בפעם השלישית, בא בעקבות העובדה שבני ישראל מימשו את הציפיות לעבודה אישית עצמית, הוא לא התקיים מיד עם הקמת המשכן בחודש ניסן אלא נדחה לחודש אייר:
חודש ניסן, בו בני ישראל יצאו ונגאלו ממצרים, מסמל את התקדמות היהודי בעבודת ה' כתוצאה מהתגלות והארה מלמעלה, ולא בעבודה עצמית. לכן עיכב הקדוש-ברוך-הוא את המניין הנוכחי לחודש אייר, החודש שלכל אורכו, מתחילתו ועד סופו, סופרים את ספירת העומר. זו מצוה שמשמעותה הפנימית הרוחנית שלה היא עבודה מאומצת של האדם לתיקון ועידון מידותיו, כהכנה למתן-תורה מחדש בחג השבועות. לכן חודש אייר הוא העיתוי ההולם למניין שמבטא חיבה והערכה לבני ישראל העובדים את ה' בעבודה עצמית אישית.