מהו "עוון המקדש"?
לאחר פרשת קורח ועדתו, מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את אהרן ובניו, לשאת את עוון המקדש.
מהו אותו "עוון המקדש" שעליו הוזהרו הכוהנים בציווי זה, ומדוע הדבר מופיע דווקא כאן, אחרי חטאו של קורח?
המפרשים מסבירים1 כי לאחר שקורח ביקש להסיג גבול, ולעקור את הכהונה הגדולה ממשפחת אהרן, ונענש על כך באמצעות האש שיצאה ושרפה את חמישים ומאתיים מביאי המחתות, ולאחר המופת שעשה הקדוש-ברוך-הוא במטה אהרן שפרח והוציא שקדים, וכך הוכיח לכולם שהכהונה שייכת לאהרן ובניו - נצטוו הכוהנים לשמור שאיש מלבדם, כולל הלויים, לא ייכנס אל בית ה' מעבר לתחום המותר לכל, ו"הזר הקרב יומת"2.
הסכנה שבצמצומים
בחסידות3 מוסבר על כך, שקורח היה מבני לוי שמאופיינים בעבודת ה' בדרכה של מידת הגבורה, שורש הצמצום של האור האלוקי. בדרך זו, האור האלוקי בא מלמעלה למטה בצמצומים רבים, כדי שכל נברא יוכל לקבל אותו במידה הראויה לו לפי מצבו הרוחני. ואולם, בהנהגה זו יש חשש שכאשר האור האלוקי יהיה נעלם ביותר על-ידי הצמצומים, גם כוחות הטומאה יינקו ממנו חיוּת, כי כאשר האור איננו בתוקפו, הסטרא אחרא עלולה להתקרב אליו ולקבל ממנו השפעה.
בטענתו כנגד אהרן והכוהנים, קורח דרש בעצם, שכלל בני ישראל יעבדו את ה' בצורה שבה הלויים עובדים, בדרך של גבורה וצמצום. ובכך חטא קורח, כי כאמור כתוצאה מריבוי צמצומים, יכולה להיות יניקה של תוספת חיות לסטרא אחרא4.
ועל כן הצטוו אהרן ובניו, לשמור מכל משמר שבעבודת האדם את קונו - שבית-המקדש הוא המקום המבטא אותה יותר מכל - תהיה ההנהגה בעיקר באופן של חסד, ולא באופן של גבורה וצמצום - כדי למנוע מצב של פתיחת פתח לסטרא אחרא לקבל חיוּת מהאור האלוקי הנותן כוחות וחיוּת לנשמתו של היהודי העובד את ה'.
גם הגבורה רצויה
עם זאת, בפסוק הבא5 הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶה את אהרן - " וגם את אחֶיך מטה לוי שבט אביך, הקרב איתך, וְיִלָּווּ עליך וישרתוך". ללמדנו כי בכך שהכהונה ניתנה רק לאהרן, אין הכוונה שעל האדם לנהוג אך ורק באופן של חסד, בעוד שההנהגה באופן של גבורה מושללת מכל וכל. להיפך, גם עבודת הגבורה והצמצום רצויה וכדאית, אך רק בתנאי שהיא טפלה אל עבודת החסד וההשפעה. וזוהי המשמעות של "וילוו עליך" - הכרחי שלצד עבודת הכוהנים תהיה גם עבודת הלויים, אלא שהיא צריכה להיות כטפל לעיקר6.
רש"י, אבן עזרא, ספורנו. ↩
במדבר, פרק י"ח, פסוק ז'. ↩
מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו [מהדורת תשס"ה], חלק ב', עמוד תקל"ג ואילך. 'אור התורה' (לאדמו"ר הצמח צדק), במדבר, כרך ב', פרשת קורח, עמוד תשי"ח ואילך. ↩
ראה לעיל בדרשה "רק בחסד וברחמים". ↩
במדבר, פרק י"ח, פסוק ב'. ↩
ראה בהערה 75. וראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ו, ד'. 'ליקוטי תורה', שיר השירים, דף ל"ו, ב'. ↩