ב"ה • פרשת בשלח • י״ב בשבט תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 5/10 לפרשה
הכל סביב עם ישראל
וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ
בשלח, פרק י"ד, פסוק כ"ז
מעובד מ: ליקוטי-שיחות חלק ו', עמ' 86 ואילך

תנאים בין שני הצדדים

כדי להציל את בני ישראל מהמצרים שרדפו אחריהם, ולאפשר להם להמשיך בדרכם, קרע הקדוש-ברוך-הוא את ים-סוף לגזרים בנס מדהים. אחרי הנס שבמהלכו מי הים נצבו כמו חומה, שב הים למצבו הטבעי הקודם. על כך נאמר בתורה1: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו".

לפי המדרש2, למילה "לאיתנו" יש משמעות נוספת. האותיות המרכיבות את המילה "לאיתנו" (בהשמטת האות י') זהות לאותיות המרכיבות את המילה "לתנאו". כלומר, פירוש הפסוק "וישב הים לאיתנו" היא שהים שב לתנאי שלו. כוונת הדברים היא, שכבר בעת בריאת הים, התנה אתו הקדוש-ברוך-הוא כי בבוא העת, הוא יִבָּקַע לפני בני ישראל. וכעת, בקריעת ים סוף, התקיים התנאי.

ונשאלת השאלה:

מה משמעות התנאי שעליו מדבר המדרש, האם כדי לקרוע את הים, ה' נדרש להסכם כזה או אחר עם הים?! הרי בכוחו של ה' לגזור על הים להיבקע, וכך יהיה. אם כן, מדוע היה צורך בהתניה הזו בעת בריאת העולם?

הטבע הוא רק בתנאי

ההסבר הוא שאכן, אין ספק כי מבחינת הקדוש-ברוך-הוא ה"כל יכול", קריעת הים יכלה להתבצע גם ללא תנאי בבריאת העולם. אולם הקדוש-ברוך הוא רצה שבקיעת הים תיעשה דווקא אחרי תנאי מוקדם, ולא על ידי גזירה וציווי בעת הצורך.

אם בקיעת הים הייתה נעשית רק על ידי ציווי ה', הייתה זו, למעשה, סתירה והפרעה להנהגת העולם על-ידי הקדוש-ברוך-הוא בדרך טבעית. זה היה מחייב שינוי מההתנהלות הרגילה של העולם, למען טובתם והצלתם של בני ישראל.

לעומת זאת, המשמעות של ה'תנאי' בהקשר זה איננה שהקדוש-ברוך-הוא ברא את הים בתנאי, והים היה צריך להחליט האם לקבל את התנאי. הכוונה היא שה' ברא את המים כך שבטבעם הם זורמים ושוצפים, בתנאי שלעולם לא יפריעו לבני ישראל. ואילו כאשר מי הים בצורת זרימתם הטבעית יפריעו לבני ישראל, טבע המים יהיה להיקרע לגזרים ולעמוד כחומה.

ומאחר שכך התנה הקדוש-ברוך-הוא עם הים מראש בעת בריאתו, הרי זה חלק מהטבע שלו.

מרכז העניינים

ההבדל בין שתי האפשרויות הוא – מי נמצא במרכז העניינים. אם קריעת ים-סוף היא סתירה לטבע הים, והים נקרע כי כך ציוה ה', העולם נמצא במרכז העניינים – ועם ישראל הם דבר נוסף. ואילו הקריעה למען בני ישראל היא חלק מטבע הים מתחילת בריאתו, עם ישראל ניצב במרכז – והכל סובב סביבו ומשרת אותו.

יתירה מזו, כאשר עם ישראל הוא העיקר והמרכז, והופך לחלק מטבע העולם, העולם עצמו נהיה נעלה יותר. שכן, מכך שטבע זה הוטבע בעולם בעת בריאתו, אנו למדים שתכליתו של העולם היא כדי שיהיה בו גילוי אלוקות לבני ישראל3.


  1. 1. בשלח, פרק י"ד, פסוק כ"ז.

  2. 2. 'בראשית רבה', פרשה ה', פיסקה ה'.

  3. 3. מדרש תנחומא הקדום, פיסקא ג'.

הדרשות
הבאות
1/10
ציות שנובע מביטחון
"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
בשלח, פרק י"ג, פסוק י"ז
2/10
בדרכם של נחשון ואברהם
"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י'
3/10
תפילה בכל עת
"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י'
4/10
ארבע גישות מוטעות
"ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י"ד
6/10
התלונה של האומות המיוחסות
"אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד".
בשלח, פרק ט"ו, פסוק ט"ו
7/10
ההתלהבות ב'ביזת הים'
"וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף".
בשלח, פרק ט"ו, פסוק כ"ב
8/10
האיש לצידו של משה רבינו
"וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ב'
9/10
הטעות שגרמה למלחמת עמלק
"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ח'
10/10
מלחמה על התכלית
"וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ט'
1/10
ציות שנובע מביטחון
"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
בשלח, פרק י"ג, פסוק י"ז
2/10
בדרכם של נחשון ואברהם
"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י'
3/10
תפילה בכל עת
"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י'
4/10
ארבע גישות מוטעות
"ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן".
בשלח, פרק י"ד, פסוק י"ד
6/10
התלונה של האומות המיוחסות
"אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד".
בשלח, פרק ט"ו, פסוק ט"ו
7/10
ההתלהבות ב'ביזת הים'
"וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף".
בשלח, פרק ט"ו, פסוק כ"ב
8/10
האיש לצידו של משה רבינו
"וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ב'
9/10
הטעות שגרמה למלחמת עמלק
"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ח'
10/10
מלחמה על התכלית
"וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק".
בשלח, פרק י"ז, פסוק ט'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].