נודעה סיבת הגלות
במהלך סיורו של משה רבינו במצרים, הוא ראה יהודי מכה את רעהו. לשאלתו של משה "למה תכה רעך?"1, ענה האיש בתגובה מתריסה: "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?"2. למשמע הדברים הללו, משה נחרד, והגיב "אכן נודע הדבר".
לפי פשוטו, "נודע הדבר" מתייחס להריגת המצרי קודם לכן. והמדרש3 מלמד משמעות עמוקה יותר. משה רבינו תמה מדוע נענשו בני ישראל בעבודת פרך, ועתה נודעה לו סיבת הדבר. הוא נוכח לדעת שיש ביניהם מלשינים, כמו זה שלא חושש לספר על מעשה הריגת המצרי. מכך נחרד משה רבינו, שמא בעוון לשון-הרע בני ישראל אינם ראויים לצאת ממצרים.
בחירת ה' לא ניתנת לעיכוב
דברי המדרש דורשים הסבר:
בני ישראל במצרים היו שקועים בחטאים רבים, ואף עבדו עבודה-זרה4. עם זאת לפי המדרש, מצבם הקשה של בני ישראל לא התקבל על דעתו של משה, והוא עדיין היה תמה על מה ולמה הם סובלים כל כך. רק כאשר ראה שיש ביניהם מספרי לשון-הרע, הבין משה את סיבת הגלות. ונשאלת השאלה: האם שאר החטאים, ואפילו חטא עבודה-זרה, אינם חמורים מספיק כדי להיות סיבה לגלות מצרים?
ההסבר הוא שיציאת מצרים הייתה אירוע שבו בני ישראל הפכו לעם5 – 'העם הנבחר'. נכון שגם לפני הירידה למצרים היו מוגדרים כ'אומה', אך הייתה זו אומה שמאפייניה הינם טכניים. החל מפעולות מרשימות של האבות, גדולי האומה, וכלה בידע משותף. רק ביציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, שבו בחר הקדוש-ברוך-הוא6.
שום דבר לא יכול לעכב את בחירתו של הקדוש-ברוך-הוא. גם לא חטאים חמורים. ואפילו חטא חמור כדוגמת עבודה-זרה, לא מסוגל לעכב את יציאת מצרים, בה הפכו בני ישראל לעם הנבחר.
לעם אחד דרושה אחדות
אם כן, למה כשמשה ראה שיש בין בני ישראל מספרי לשון-הרע, הוא החל לחשוש שאינם ראויים לצאת ממצרים? במה שונה לשון-הרע משאר החטאים?
המיוחד בלשון-הרע הוא שהדבר גורם לפירוד לבבות בין בני ישראל, ומונע את האפשרות לאיחוד העם. ובעוד שחטאים אחרים, ואפילו חטא עבודה-זרה, לא יכולים לעכב את יציאת מצרים, לשון-הרע הפוגע באחדות העם, עלול למנוע את הפיכתם של בני ישראל לעם אחד ומאוחד, 'העם הנבחר'.
למעשה, בני ישראל זכו לגאולה למרות העובדה שהיו ביניהם דוברי לשון-הרע. שכן, הסבל וייסורי הגלות הנמיכו את מעמדו האישי של כל אחד כישות נפרדת, וסייעו בידם להתאחד ולהתחבר, מה שהוביל ליציאת מצרים.
כאז כן היום, באמצעות תוספת והתחזקות באחדות, וזהירות מלשון-הרע ודברים המעוררים מחלוקת, נזכה במהרה לגאולה השלימה.