הדרך הארוכה למלוכה
לאחר שנמכר על-ידי אחיו לישמעאלים, יוסף הורד למצרים, שם התמנה למנהל משק-הבית של השר פוטיפר. יוסף מילא את תפקידו בהצלחה, אך בעקבות עלילה שהעלילה עליו אשת פוטיפר, הושלך לבית הסוהר.
במהלך מאסרו, הגיעו לבית הכלא שר המשקים ושר האופים של פרעה, שנאסרו בעקבות כישלונות מזעריים בביצוע מלאכתם.
לילה אחד1, חלמו שני השרים חלומות מטרידים, ועקב זאת קמו בבוקר בפנים זועפות. יוסף שראה את שכניו למאסר בפנים נפולות, התעניין בשלומם. לבקשתו, פירטו שני השרים באזני יוסף, כל אחד את פרטי חלומו. יוסף הצדיק, ברוב חוכמתו, פתר להם את החלומות שלהם, וגילה לשר המשקים כי בעוד זמן קצר, פרעה יחוס עליו וישחרר אותו מבית הסוהר – ויחזיר אותו לתפקידו המכובד.
במקביל, יוסף גילה לשר האופים, שחלומו מלמד כי פרעה עתיד לתלותו על עץ, וכך היה.
לקראת חזרתו של שר המשקים לתפקידו בבית פרעה, ביקש ממנו יוסף להזכיר אותו לטובה בפני פרעה, ולבקש את שחרורו. למעשה, שר המשקים שכח את יוסף, ונזכר בו רק לאחר תקופה ממושכת, כשפרעה עצמו ביקש 'פותר חלומות'. או-אז יוסף יצא מבית הסוהר, פתר את חלומות פרעה לשביעות רצונו – ועלה לגדולה.
כל האירועים הללו מתוארים בתורה באריכות רבה. ויש לתמוה: לשם מה יש צורך לפרט את כל השתלשלות העניינים? מדוע לא די לכתוב בקצרה שיוסף הורד למצרים ושם עלה לגדולה?
סיבות להישאר בצד
התבוננות במצבו של יוסף מוכיחה, שליוסף היו את כל הסיבות שלא לדרוש בשלומם של השרים שקמו בוקר אחד בפנים זועפות, ולא להתעניין במצבם:
א. הגיוני ששרים שהודחו מתפקידם והושלכו לבית-הסוהר יהיו עצובים, גם אם בימים קודמים פניהם היו יותר שמחות.
ב. יוסף עצמו שהושלך לכלא על לא עוול בכפו, היה אמור להיות מכונס בעצמו ולכעוס על כל סביבתו.
ג. מבחינה מעשית, ליוסף לא הייתה שום דרך להקל על השרים העצובים, ולסייע להם בדרך כלשהי.
דאגה מרוממת ומשתלמת
למרות כל הסיבות הללו, שלא לגלות התעניינות בשכניו בבית הסוהר, יוסף בחר כן לפנות אליהם ולדרוש בשלומם. הוא פעל לפי הנחת-היסוד שאדם – יציר כפיו של בורא העולם, אמור להיות בשמחה וברוממות רוח בכל מצב. לכן, כשהבחין בעובדה שהשרים נפלו ברוחם ושרויים בעצבות, פנה אליהם מיד בדאגה מתוך ניסיון לרומם את רוחם.
בסופו של דבר, דווקא הדאגה והפניה העדינה לשכניו, הביאה בסופו של דבר לשחרורו של יוסף מבית הסוהר, ומינויו למשרה הנחשבת של 'משנה למלך מצרים'.
יש ללמוד מכך, עד כמה חשוב להתייחס לזולת ולהתעניין במצבו. ואין ספק שגם למתעניין ומגיש הסיוע עצמו – תצמח מכך טובה גדולה.
1. בראשית, פרק מ', פסוק ה'.