רמזים לימות המשיח
לפי התורה, הבעל רשאי להורות לאשתו לא להתייחד עם אדם זר, כדי לא להיגרר לחטא. במקרה שהאישה עברה על האזהרה וכן התייחדה, עליה לבוא לבית-המקדש ולשתות מים מיוחדים. המים הללו היוו, למעשה, דרך לבדוק את האישה. אם היא אכן חטאה, המים היו גורמים לה למות במיתה משונה. ואילו אם היא לא חטאה, שתיית המים הייתה מביאה לה ברכות רבות.
אם עד אז הייתה האישה עקרה ללא ילדים, היא תזכה לבן1. "אם הייתה יולדת בצער, תלד בריווח. אם הייתה יולדת שחורים, יולדת לבנים"2.
על-פי פנימיות התורה, ברכות אלו רומזות ליתרונות הנפלאים שיהיו מנת חלקנו בגאולה העתידה, בימות המשיח.
גלותם של ישראל
בזמן הגלות, סבלו בני ישראל צרות קשות, רדיפות ומסעי השמדה נוראיים. בנוסף לכך, גם בחיי היום-יום רבים חוו קשיים איומים, הן בתחום הבריאות, הן בקשיי פרנסה או במטרדים אחרים.
לכן אומרים חכמינו: "אם הייתה יולדת בצער – תלד בריווח". בעידן הגאולה, בני ישראל יזכו להרחבה גדולה, הן בממון, הן בבריאות והן בדעת. וכמו שאומר דוד המלך בתהילים "מן המצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה".
משחור ללבן
במקביל, בזמן הגלות, כרעו רבים תחת נטל השעבוד של היצר הרע, שמחטיא בחטאים שונים וניסיונות מרים המקשים את ההליכה בדרך התורה והמצוות.
ואולם, לגבי זמן הגאולה, מבטיחה התורה3 "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". הקדוש-ברוך-הוא יבטל לחלוטין את היצר הרע, ונחיה חיים טובים ונעימים ללא ניסיונות קשים.
גם הליך זה נזכר בברכות הניתנות לאישה סוטה, כנאמר "הייתה יולדת שחורים – יולדת לבנים". כלומר, המעשים שלנו בזמן הגלות שהיו חשוכים ואפלים, יהפכו למעשים חיוביים, בוהקים ומאירים. כפי לשון הפסוק4: "אם יהיו חטאיכם כשנים (צבע אדום כהה) – כשלג ילבינו".