ב"ה • פרשת כי תשא • ט״ז באדר תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י

זכות לפני ההתרחשות

יציאה באיזו זכות? כאשר הקדוש-ברוך-הוא הורה למשה רבינו לשוב למצרים ולגאול את בני ישראל, משה לא מיהר מצידו לקבל את המשימה על עצמו. וכך הגיב משה רבינו ואמר לפני הקדוש-ברוך-הוא: "מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים". תגובתו-תמיהתו של משה, נחלקת לשני חלקים1. בחלקה הראשון, היא מבטאת את הענווה הגדולה […]

גם בגלות – ה' אתנו

צמח המדבר ההתגלות האלוקית אל משה רבינו, הייתה במחזה מיוחד במינו. משה ראה לנגד עיניו שיח הקרוי 'סנה' שבוער באש אך אינו נשרף. התורה מתארת את המראה, ומציינת כי גילוי ה' אל משה נעשה "מתוך הסנה", כלשון הפסוק1: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה". רש"י מצטט מהכתוב את המילים "מתוך הסנה" ומפרש: "ולא […]

הדרך לגאולה – אחדות

נודעה סיבת הגלות במהלך סיורו של משה רבינו במצרים, הוא ראה יהודי מכה את רעהו. לשאלתו של משה "למה תכה רעך?"1, ענה האיש בתגובה מתריסה: "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?"2. למשמע הדברים הללו, משה נחרד, והגיב "אכן נודע הדבר". לפי פשוטו, "נודע הדבר" מתייחס להריגת המצרי קודם לכן. והמדרש3 מלמד משמעות עמוקה יותר. משה […]

ניצחונה של האמונה בה'

הטיהור ששבר את הטומאה בעת שנולד משה, נאלצה יוכבד אמו להסתירו, מפני גזירת פרעה להשליך את התינוקות הנולדים ליאור. משלא יכלה להמשיך ולהחזיקו עוד במסתור, בנתה לו תיבה והניחה את התיבה בסמוך ליאור, ככתוב1: "ותשם בסוף על שפת היאור". יוכבד לא הכניסה את התיבה אל תוך היאור עצמו2, מאחר והיאור שימש כעבודה-זרה של מצרים3. רק […]

זהירות: יאור של עבודה-זרה

האם פרעה התמלא חמלה? יועצי פרעה גילו את אוזנו שבקרוב עתיד להיוולד אצל בני ישראל תינוק, שיגדל להיות מושיעם של ישראל. בתגובה החליט פרעה 'להקדים רפואה למכה' וגזר דין-מוות על כל הזכרים הנולדים לבני ישראל. הוא פנה לאנשי מצרים בפקודה1 "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת תחיון". ונשאלת השאלה: מה פשר סיום דבריו של פרעה […]

מיילדות ידועות בצדקתן

שמות מקוריים וכינויים כאשר פרעה גזר דין מוות על התינוקות הנולדים לבני ישראל, הוא קרא למיילדות העבריות וציווה עליהן להמית את הזכרים. שמותיהן של המיילדות מפורשים בתורה1: "ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה..". ואולם, שמות אלו מבהיר רש"י2, אינם השמות האמיתיים של המיילדות, אלא כינויים שדבקו בהן. שפרה, היא […]

צורה טבעית לתופעה חריגה

מה קשה ב"וישרצו"? בשהותם במצרים, בני ישראל התרבו בצורה בלתי רגילה. וכך מתואר בתורה1: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ אותם". פרשני המקרא2 עומדים על משמעות התיאורים הללו הנראים ככפל לשון, לכאורה ללא צורך. בפירוש רש"י אין התייחסות לכפילות הלשון. מכאן שלשיטת רש"י אין קושי בפירוש הפסוק ולא נדרשים הסברים לכך שיש […]

מעלתה של רחל אִמֵנוּ

פטירתה של רחל אמנו לפני פטירתו של יעקב אבינו מהעולם הזה, הוא מבקש ודורש מיוסף בנו שלא יקברו אותו בארץ מצרים, אלא יעלו את ארונו לארץ ישראל ויקברו אותו במערת המכפלה, לצד אבותיו אברהם ויצחק4. בתוך כך, יעקב מתנצל בפני יוסף על כך שהוא, יעקב, לא קבר את רחל אשתו, אמו של יוסף, במערת המכפלה […]

חינוך יהודי במצרים

במה זכו מנשה ואפרים? בפרשת השבוע מתואר כיצד לפני פטירתו, יעקב אבינו שוכב על מיטתו, ומבקש מיוסף בנו לקרוא אליו את שני בניו, נכדיו של יעקב, כדי לברך אותם. כשהשניים באים, יעקב מצהיר הצהרה מפתיעה, וקובע כי שני נכדיו הנערים – מנשה ואפרים בני יוסף, ייחשבו כבניו ממש וייכללו בין שבטי ישראל. ובלשונו של יעקב […]

סוף טוב

היכן החיבור? פרשת "ויחי" מגוללת באריכות את ברכות יעקב לבניו לפני הסתלקותו, פטירתו וקבורתו. והתיאורים של אלה, נחתמים בפסוק: "וימת יוסף.. ויישם בארון במצרים". אלו המילים שחותמות לא רק את פרשת השבוע אלא גם את ספר "בראשית" כולו. ויש לתמוה: כלל ידוע21 קובע, שיש לסיים ולחתום כל עניין תורני בדבר טוב וחיובי. אם כן, מדוע הסיום […]

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].