ליל שימורים – מאז ולתמיד
הגנה ממזיקים לעתיד לבוא? הלילה בו יצאו בני ישראל ממצרים, נקרא בתורה "ליל שימורים"1. כלומר, לילה שבו הקדוש-ברוך-הוא שומר על בני ישראל בשמירה מיוחדת, ומגן עליהם מפני מזיקים אפשריים2. לא רק הלילה בו יצאו בני ישראל ממצרים בפועל זכה לכינוי "ליל שימורים". הכתוב ממשיך ומודיע כי "הלילה הזה.. לדורותם". ולפי המדרש3, משמעות הדברים היא כי […]
להיות מצות
בין חמץ למצה עוד לפני היציאה ממצרים בפועל, ציווה ה' את בני ישראל לחגוג חג מיוחד שיתחיל ביום חמישה עשר בניסן, ויימשך שבעת ימים. מדובר כמובן, בחג הפסח שנקרא בתורה 'חג המצות'. הציווי הוא להימנע בימים אלה מחמץ, ולאכול במקום הלחם הרגיל מצות. איסור חמץ בפסח, הוא איסור חמור, ומלבד איסור האכילה יש גם איסור […]
מעשה קטן ואהבה עצומה
פתאום צריך סימן מכת בכורות הייתה המכה העשירית, אותה הביא ה' על מצרים. במכה זו מתו כל בכורי מצרים באמצע הלילה. על-מנת להגן על עצמם מפני המכה, נדרשו בני ישראל לסמן את דלתות בתיהם בדם קרבן הפסח. סימן זה ירחיק מהם את המכה1. כשמשווים זאת למכות הקודמות, מתעוררת תמיהה. גם במכות הקודמות מספרת התורה על […]
מסירות לטובת כל יהודי
מעבר אקראי ויציאה מכוונת טרם מכת בכורות, מודיע ה' את אשר עתיד להתרחש1: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור..". השימוש במילה "ועברתי" מעיד לכאורה על פעולה אגבית, כמעט באקראי, וכדברי רש"י: "כמלך העובר ממקום למקום, ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין". ואולם מספר פסוקים קודם לכן, מופיע ביטוי המלמד כי מדובר בפעולה מכוונת2: […]
גאולה בזכות עוצמה יהודית
למה ארבעה ימים? במהלך שהותם הארוכה של בני ישראל במצרים, הם נגררו אחר טומאות המצריים ומעשיהם. לפיכך1, כאשר הגיעה השעה להוציאם ממצרים, נתן להם הקדוש-ברוך-הוא שתי מצוות כדי שבזכות קיום המצוות הללו יוכלו להיגאל. אחת משתי המצוות הללו, הייתה המצווה לעשות קרבן פסח בי"ד בניסן. את השה המיועד לקרבן, היה על בני ישראל לבחור כבר […]
עידון החיים האישיים
קרבן בבית הפרטי ימים ספורים לפני שיצאו בני ישראל ממצרים, הורה להם הקדוש-ברוך-הוא להביא קרבן בי"ד בניסן1. על כל אחד לקחת לביתו בעשרה בניסן שה המיועד להקרבה, ולשמור אותו כמה ימים, ולאחר מכן להקריבו בביתו הפרטי2. המצווה להביא את הקרבן הזה, המכונה 'קרבן פסח', לא הייתה חד-פעמית לאותה שנה אלא לכל הדורות. ואולם בעוד שבפעם […]
לאורם של גדולי ישראל
המצווה הראשונה המצווה הראשונה בה נצטוו בני ישראל, עוד לפני יציאת מצרים ומתן תורה, היא מצוות קידוש החודש1. כיום, ראשי החדשים קבועים מראש בלוחות השנים, אולם המצווה המקורית היא לקדש כל חודש מחדש על-פי ראיית ה'מולד'. עם קבלת עדות ראיה על מולד הלבנה, מודיעים חכמי בית-הדין כי החל חודש חדש, והיום הראשון לחודש החדש הוא […]
אין יהודי אבוד
אזהרה לשם מה, ועונש על שום מה? בתחילת הפרשה, מספרת התורה על ציווי ה' אל משה "בא אל פרעה"1. ציווי זה מתפרש לפי רש"י, כהוראה לגשת אל פרעה ולהורות לו לשחרר את בני ישראל, בתוספת אזהרה כי במידה ולא יעשה כן, ייענש. והעונש אכן לא איחר לבוא. הייתה זו מכת הארבה, שפשט על ארץ מצרים2. […]
אש וברד – מידה כנגד מידה
חיבור מופלא של אש ומים בסיום פרשת וארא, מספרת התורה על מכת ברד. אמנם שמה הוא "ברד", אך במכה זו ירד מהשמים לא רק ברד. וכך מתארת זאת התורה1: "וימטר ה' ברד על ארץ מצרים, ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד". התופעה הזו של אש בוערת בתוך הברד שהוא למעשה מים, היא פלא עצום. וכדברי […]
מעורבות אלוקית בפרטים הקטנים
התראה עם שעה מדויקת בדברי ההתראה והאזהרה שקדמו למכת ברד, משה רבינו מודיע לפרעה את דבר ה'1: "הנני ממטיר כעת מחר, ברד כבד מאוד". ורש"י מפרש: "כעת מחר – כעת הזאת למחר. שרט לו (משה לפרעה) שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן, ירד הברד". הקביעה של רש"י שמשה רבינו הודיע את השעה המדויקת בה תחל […]