כשכולם ידעו ויבינו
מי החלים במתן תורה? את מעמד מתן-תורה ליוו ניסים מופלאים. אחד מהם הוא שבאותה שעה גדולה, התרפאו כל החולים שהיו בבני ישראל. חכמי ישראל למדים זאת מפסוקי התורה המתארים את המעמד. כמו הפסוק "וכל העם רואים את הקולות"1, ממנו עולה שכל העם, ללא יוצא מן הכלל, ראה. מכאן שאף אחד מבני ישראל לא היה עיוור […]
ביטוי לכוח האין-סוף
חמישה לבורא, חמישה לאדם עשרת הדיברות, נחלקים לשני סוגים. הראשון עוסק בציוויים המוטלים על האדם כלפי הבורא. ואילו הסוג השני עוסק בתחום שבין אדם לחברו. וכך מגדיר זאת הרמב"ן1: "עשרת הדברות – חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". הדברות הראשונים, החל מ"אנכי ה' אלוקיך", אכן עוסקים בכבוד הבורא. ואולם הדיבר החמישי, "כבד את אביך ואת […]
זכור את המטרה
למה לפתוח במצרית? מתן-תורה הוא המעמד בו בני ישראל נהיו לעם. העם שבו בחר הקדוש-ברוך-הוא מכל העמים. באותה שעה, בני ישראל קיבלו את התורה ושמעו את עשרת הדיברות, החל מהדיבר הראשון והעיקרי, "אנכי ה' אלקיך"1. המילה "אנכי" לקוחה מהשפה המצרית2, ומשמעותה היא 'אני'. כלומר, 'אני ה' אלוקיך'. ויש לתמוה: מדוע נאמרה המילה הראשונה בעשרת הדברות, […]
עורו ישנים
שינה ברגע המיוחל?! בבוקרו של יום מתן-תורה, מספרת התורה שהשכינה ירדה על הר סיני, טרם הגיעו בני ישראל למקום1. המדרש מספר2 שבאותה שעה, בני ישראל עדיין לא התעוררו משנתם, ו"בא הקדוש-ברוך-הוא ומצאן ישנים.. והיה משה מעורר לישראל". והדברים תמוהים מאד: איך קרה שמשה נדרש להעיר את בני ישראל כדי שיבואו לקבל את התורה? הרי בני ישראל […]
"איש אחד" ו"לב אחד"
אחדות יהודית ואחדות מצרית כאשר בני ישראל הגיעו להר סיני והתכוננו לקבלת התורה, שררה ביניהם אחדות שלמה. אחדות שרש"י בפירושו לפסוק זה מתאר אותה במילים1: "כאיש אחד בלב אחד". פירוש רש"י כאן מזכיר ביטוי דומה לפירושו בפרשה הקודמת, פרשת "בשלח". שם רש"י מתייחס לאחדותם של המצריים בעת שרדפו אחרי בני ישראל אל עבר ים-סוף. ורש"י […]
אחדות מתוך חילוקי דעות
יש אחדות בתורה? על בואם של בני ישראל להר סיני, לקראת מתן תורה, נאמר בתורה, "ויחן שם ישראל נגד ההר"1. השימוש בלשון יחיד, למרות שמדובר על אנשים רבים מאוד, נועד לבטא את האחדות הנפלאה ותמימות הדעים ששררה בקרב בני ישראל באותה שעה. בעוד שבשאר המסעות במדבר היו ביניהם חילוקי דעות רבים, לקראת קבלת התורה נוצרה […]
לב אחד לכל העם
'עם' – יחיד או רבים? לאחר מסע של כשישה שבועות במדבר, הגיעו בני ישראל היוצאים ממצרים, אל הר סיני. ציון דרך שעליו נאמר בתורה "ויבואו מדבר סיני, ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר"1. מדובר על כל בני ישראל, ובכל זאת ההתייחסות היא בלשון יחיד, "ויחן", ולא "ויחנו" בלשון רבים, כמו בתחילת הפסוק. מכך מסיק […]
מעבודה-זרה לקבלת התורה
מדוע בזכות יתרו? לאחר שיתרו שמע על הניסים הגדולים שעשה ה' לבני ישראל, הוא יצא לדרך אל בני ישראל שהיו במדבר. הוא גם בירך את ה' על כך, ככתוב "ויאמר יתרו, ברוך ה' אשר הציל אתכם"1. נאמר על כך בזוהר, כי מעשה זה של יתרו, היה ההכנה למתן-תורה2. קודם לכן, נתינת התורה לבני ישראל לא […]
מלחמה על התכלית
להילחם או להחריש? לאחר הניסים הגדולים והנפלאים שעשה ה' יתברך לבני ישראל ביציאת מצרים, לעיני כל אומות העולם, חששו הללו מפני בני ישראל. אף אחד לא העיז לפגוע בבני ישראל, עד שבא עמלק ואזר אומץ להילחם בבני ישראל. בתגובה, הורה הקדוש-ברוך-הוא למשה רבינו: "צא הילחם בעמלק"1. יש להבין: מדוע כאן ציווה ה' יתברך לבני ישראל […]
הטעות שגרמה למלחמת עמלק
משל האב והבן עם תחילת המסע של בני ישראל במדבר, הם התלוננו על מחסור במים. על-פי ציוויו של ה', משה רבינו הוציא להם מים מהסלע בנס. על כך אומרת התורה שהתלונה הזו הייתה ניסיון שבני ישראל ערכו כדי לבדוק האם ה' נמצא אתם או שהוא מנותק מהם1. מיד לאחר תיאור האירוע הזה, התורה מספרת על […]