לכל הוכחה – סיבה
לא לערב עצב בשמחה בסיומה של פרשת משפטים, התורה מתארת את עלייתו של משה רבינו להר סיני, לקבל את לוחות הברית. באותה עת, גדולי האומה, ובהם בניו של אהרן הכהן, נדב ואביהוא, נחשפו לגילוי אלוקות, מעבר לרמה שהייתה מותרת להם1. בעקבות זאת, נגזרה עליהם מיתה מן השמים. אולם ביצוע העונש נדחה, ככתוב "ואל אצילי בני […]
ההכנה המרכזית למתן תורה
למה מציינים מעשה אחד? בימים שקודם מתן-תורה, עסק משה רבינו בהכנות לקראת המעמד הנשגב. מסופר על כך בתלמוד, כיצד בדיוק התכונן משה רבינו בכל אחד מהימים הסמוכים ליום קבלת התורה1: "בשני עלה משה וירד. בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן, בששי לא היה לו פנאי". בפרשתנו מופיע תיאור מפורט של מעשי משה רבינו ביום החמישי, […]
הבטחה לגבולות רחבים
השכר: כניסה לארץ בפרשת משפטים, מופיעים ציוויים ודינים רבים. לאחר שורה ארוכה של הלכות, מפרטת התורה את השכר שיקבל האדם אם "שמוע תשמע בקולו"1 ויקיים את דברי ה'. חלק מהשכר המובטח הוא הכניסה לארץ הקודש, וחיים טובים ושלווים בארץ. בהקשר זה, מבטיח הקדוש-ברוך-הוא גם שהארץ תהיה גדולה ורחבה, ככתוב2: "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים […]
התמסרות מביאה הבטחה
בין ברכה להבטחה בפרשת השבוע יש פירוט של הלכות והנהגות המחייבות כל יהודי בתחומים רבים בחיים. לאחר מכן נאמר כי מי שישמור על חוקים אלו, יזכה לברכת ה'. והברכה היא1: "ועבדתם את ה' אלוקיכם, וברך את לחמך ואת מימך, והסירותי מחלה מקרבך". בפסוק הבא ממשיכה התורה לפרט ברכות נוספות: "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את […]
המוסריות שמאחורי האיסור
איסור משולש איסור בשר בחלב, מוזכר בתורה שלוש פעמים, ואחת מהן היא בפרשת השבוע. בין יתר הדינים בפרשה, נאמר "לא תבשל גדי בחלב אמו"1. משילוש האיסור בתורה, למדו חכמים כי האיסור כולל למעשה שלושה איסורים שונים: איסור בישול, איסור אכילה ואיסור הנאה. בנוסף לכך, למרות שהתורה מדברת על בשר גדי בחלב אמו, איסור בשר בחלב […]
התחשבות מקסימלית, עונש מינימלי
ימין או שמאל? בתחילת הפרשה עוסקת התורה בדיני עבד עברי. כאשר יהודי מוכר את עצמו לעבד, או נמכר על ידי בית-הדין, על האדון לשחררו לחופשי אחרי שש שנים. במידה והעבד אינו מעוניין להשתחרר, הוא יכול להישאר עד שנת היובל. במקרה זה, נענש העבד על כך ברציעת חור באוזנו1. על כך מפרש רש"י כי האוזן הנרצעת […]
תזכורת: יש לנו אדון
למה לפתוח במקרה קיצוני? דינים רבים נאמרו בפרשתנו, הבאה כהמשך ישיר למתן תורה. הראשון מביניהם הוא דין עבד עברי, בו מפרטת התורה כיצד יש לנהוג ביהודי שנמכר לעבד ליהודי אחר1. ונשאלת השאלה: מדוע דווקא דין זה מופיע בפתיחת הפרשה, כדין הראשון לאחר מתן-תורה? הרי מצב בו יהודי נמכר לעבד הוא מקרה קיצוני ונדיר2, ונראה כי […]
תחילה מקיימים, אחר-כך מבינים
טעמי המצוות – כן או לא? פרשת השבוע פותחת בדברי ה' למשה רבינו: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"1. את פשרה של האות ו' בתחילת הפסוק, מסביר רש"י כך: "מוסיף על הראשונים. מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". כלומר, הפסוק מדגיש ומבהיר שגם ההוראות המובאות בפרשה זו, בדיוק כמו עשרת הדיברות שבפרשה הקודמת, נאמרו מאת ה' […]
פסק-דין זהה, תהליך שונה
בתי-דין יהודיים בלבד הקדוש-ברוך-הוא מודיע בתחילת הפרשה למשה רבינו כי כעת הוא עתיד לומר דינים ומשפטים, אותם עליו להעביר לבני ישראל, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"1. אחד הפירושים לכך, הוא דברי רש"י שמשמעות המילה "לפניהם" היא לפני חכמי ישראל. לפי פירוש זה, כוונת הדברים היא שצריך לנהל דינים ומשפטים אך ורק בפני דיינים מחכמי ישראל, […]
רואים רוחניות, שומעים גשמיות
נס גדול, לשם מה? מעמד הר סיני, בו ניתנה התורה לעם ישראל, היה מעמד כביר. באחד הפסוקים המספרים את שאירע באותו מעמד, אנו מוצאים את התיאור הבא1: "וכל העם רואים את הקולות". מדובר בנס מדהים. עם ישראל קלטו בחוש הראיה, את מה שתמיד נתפס בחוש השמיעה. וכך ניסח את הנס המיוחד הזה, התנא הגדול רבי […]