אחדות על אף ההבדלים
לידות או יולדות אחד מבגדי הכהן הגדול היה האפוד, העשוי כעין סינר, בעל שתי כתפיות. בכל אחת מהכתפיות שובצה אבן, עליה נחקקו ששה משמות שבטי ישראל, כשעל שתי האבנים יחד חקוקים שמות שנים-עשר השבטים. לגבי הסדר בו נכתבו שמות השבטים על האפוד, נאמר שהיה זה "כתולדותם"1. הפירוש הפשוט הוא ששמות השבטים הופיעו לפי הסדר שבו […]
יופיו של היהודי שבשוליים
'בתוכם' או 'סביב' המעיל היה אחד משמונת הבגדים המיוחדים שאותם לבש הכהן הגדול בזמן עבודתו במשכן ובבית המקדש. בשוליו התחתונים של המעיל היו תלויים פעמונים ורימונים, ככתוב בפרשתנו: "ועשית על שוליו רימוני תכלת ופעמוני זהב בתוכם סביב"1. בפירוש הדברים, נחלקו רש"י והרמב"ן. לפי רש"י, האמירה שהפעמונים היו "בתוך" הרימונים אין הכוונה בתוכם ממש אלא ביניהם, […]
החלק המובחר שבתורה
השמן הראשון פרשתנו פותחת בציווי להביא שמן למשכן, לצורך הדלקת המנורה. והתורה אומרת שלא מדובר על שמן רגיל, אלא נדרש דווקא "שמן זית זך"1. אומרים על כך חז"ל, כי בהפקת השמן מהזיתים ישנם שלושה שלבים, ו'שמן זית זך' הוא השמן היוצא בשלב הראשון שהוא המובחר ביותר2. כידוע, כל יהודי יכול וצריך להיות "משכן" לבורא העולם, […]
משה וישראל – מציאות אחת
ויתור מפתיע מתחילת ספר שמות, בו מסופר על לידתו של משה רבינו, שמו של משה מופיע בכל פרשיות התורה1. יוצאת מן הכלל היא פרשתנו, פרשת תצוה, בה לא נזכר שמו של משה רבינו אפילו פעם אחת2, אלא רק נרמז במילים "ואתה תצוה"3, כשהכוונה במילה "אתה" היא כמובן למשה. הסיבה לכך נעוצה בדברי משה רבינו, שאם […]
ללא עיניים זרות
ולבסוף – מזבח הזהב לאחר פירוט הדינים של בגדי הכהונה, וכן דיני קרבנות שונים, מפרטת התורה כיצד לבנות את מזבח הזהב1. על המזבח להיות מצופה זהב – ומכאן שמו 'מזבח הזהב' – ועליו יקטיר הכהן הגדול את הקטורת. ויש לתמוה: מדוע בא ענינו של מזבח הזהב כאן, בסוף פרשיות "תרומה" ו"תצוה", לאחר כל הציוויים אודות […]
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
מזבח לקטורת בלבד על מזבח הזהב, עליו מדובר בפרשתנו, נאמר1: "קודש קדשים הוא לה'". ורש"י מפרש כי כוונת הפסוק היא שמזבח זה היה מיועד אך ורק להקטרת הקטורת "ולא לעבודה אחרת". כלומר: יש חלוקה ברורה בין שני המזבחות שהיו בבית-המקדש. במזבח החיצוני התקיימה כל עבודת הקרבנות עם הנסכים והמנחות. ואילו במזבח הפנימי הייתה הקטרת הקטורת […]
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
מדוע המזבח לא נטמא? במשנה נאמר, שכל כלי המקדש עלולים להיטמא, מלבד המזבחות, שאינם מקבלים טומאה1. בסיבה מדוע המזבחות אינם מקבלים טומאה, נחלקו רבי אליעזר וחכמים. לדעת רבי אליעזר, המזבח נחשב כקרקע, ועפר הקרקע אינו מקבל טומאה. לדעת חכמים, לעומת זאת, מאחר שהמזבח מצופה זהב או נחושת, אין הוא נחשב לעפר. עם זאת, המזבח אינו […]
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
למה לא בפרשת תרומה? פרשת תצוה עוסקת רובה ככולה בכהונתו של אהרן הכהן. יש בה תיאור של פרטי בגדיו, סדר שבעת ימי המילואים שבהם התקדש לעבודתו, ועוד. אולם דווקא בתחילת הפרשה ובסיומה, לא מדובר בכהונתו של אהרן. תחילת הפרשה מדברת על הדלקת המנורה בבית המקדש, וסיום הפרשה עוסק במזבח הקטורת. והדבר דורש ביאור: מה הסיבה […]
מול המלך כולם שווים
אבנט עשוי כלאיים אחד מבגדי הכהונה היה האבנט. על מלאכת ייצור האבנט, מְצַוָה התורה1: "ואת האבנט שש משזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני, מעשה רוקם". שילוב זה בין החומרים, מעלה מסקנה הדורשת תשומת לב. מתברר שהאבנט היה עשוי משילוב של צמר ופשתן, דבר שנחשב 'כלאים, שעטנז'. וכך כותב רש"י2: "למדנו שהוא של כלאים, שש כיתנא (פשתן) […]
ארזים כתזכורת על הגאולה
נטיעות ברוח הקודש ההוראות שנתן הקדוש-ברוך-הוא למלאכת המשכן, היו מפורטות ביותר. ולגבי הקרשים המרכיבים את מבנה המשכן, כמו שימושים נוספים בעץ במשכן ובכליו, נאמר כי החומר שבו יש לבחור הוא עצי שיטים – ארזים1. מהיכן היו לבני ישראל "עצי שיטים" במדבר הצחיח? על תמיהה זו עונה רש"י, שיעקב אבינו כבר דאג לכך שנים רבות קודם […]