שישה נשארו, אחד ברח
לאן נעלם הגרגשי? הקדוש-ברוך-הוא הבטיח לבני ישראל, שעם בואם לארץ ישראל, הוא יגרש מהארץ את האומות השוכנות בה1: "הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי". בפסוק זה נימנו ששה עמים, אך כידוע, בארץ שכנו באותה שעה שבעה עמים. כך מפורש גם בפסוק אחר2: "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא […]
הזריזות היתירה של משה
מה החידוש במהירות? בפרשתנו מספרת התורה על התגלות אלוקית מיוחדת במינה, לה זכה משה רבינו. הקדוש-ברוך-הוא נגלה למשה, "ויעבר ה' על פניו"1, ואמר לו את י"ג מידות הרחמים. ועל התגובה של משה רבינו להתגלות הנעלית, מספרת התורה2: "וימהר משה, ויקוד ארצה וישתחו". ויש להבין: אין ספק שמשה רבינו עשה כל דבר בעבודת ה' בהתלהבות רבה […]
לזכור ולא ליפול
רחמים בטלית ותפילין בפרשתנו מלמד הקדוש-ברוך-הוא את משה רבינו 'סדר בקשת רחמים'. כאשר אדם שב בתשובה ומעוניין להתקרב לה', הוא מבקש רחמים ומחילה על מעשיו בעבר. בקשת הרחמים המיוחדת שה' מלמד את משה רבינו, היא הזכרת שלוש-עשרה מידות הרחמים של ה' יתברך1. את י"ג מידות הרחמים, לימד ה' בעת שהתגלה למשה רבינו, ברמה שבה לא […]
אפשר וצריך לשלב ניגודים
שברי לוחות – לשם מה? לאחר שבני ישראל עשו את עגל הזהב, ירד משה רבינו מן ההר ולוחות הברית בידו. כשראה משה את העגל, השליך מידיו את הלוחות ושבר אותם. לאחר מכן, עלה משה להר פעם נוספת, וקיבל את הלוחות השניים. חז"ל אומרים בארון העדות שבקודש הקדשים, היו מונחים הלוחות השניים, ולצדם שברי הלוחות הראשונים1. […]
רצון חיובי, תוצאה שלילית
איך הסכים אהרן?! על מעשה העגל, מסופר בתורה שבני ישראל באו אל אהרן הכהן, וביקשו ממנו: "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה היה לו"1. לפי פשוטם של דברים, אהרן הכהן לא דחה אותם בשתי ידיים, אלא השתתף אתם במעשה. וכפי שנאמר2: "ויאמר אליהם […]
רחיצה חיצונית ופנימית
היכונו לעבודה, היכונו לתפילה הציוויים על עשיית כלי המשכן, נאמרו בפרשיות הקודמות, פרשת "תרומה" ופרשת "תצוה". יוצא מן הכלל, הוא כלי אחד שעליו מדובר בפרשתנו, פרשת "כי-תשא". זהו הכיור עליו מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את משה רבינו "ועשית כיור נחושת"1. בשונה משאר כלי המשכן, ששימשו לעבודת המשכן עצמה, הכיור שימש כהכנה לעבודה. מהמים שבכיור, רחצו הכוהנים "את […]
המחצית שהיא שלמות
שילוב ניגודים? מצוה על כל אחד לתת מידי שנה תרומה למקדש לצורך הקרבנות. ובתרומה זו יש חידוש מיוחד, שהמצווה היא לתת דווקא "מחצית", ככתוב1 "זה יתנו כל העובר על הפקודים, מחצית השקל". כלומר, במקום לכתוב את הסכום המדויק הנדרש שהוא עשרה גרה, התורה שמה דגש על העובדה שמדובר בנתינה של "מחצית", דבר לא שלם. חידוש נוסף […]
האש הבוערת בכל יהודי
למה מטבע של אש? הקדוש-ברוך-הוא הורה למנות את בני ישראל בצורה ייחודית. כדי להימנע מספירה של בני אדם, העלולה לפגום בברכה השורה עליהם1, המניין נעשה באמצעות תרומה. כל איש מישראל תורם עבור קורבנות המקדש "מחצית השקל", ולפי סכום סך-כל התרומות, יודעים את מספר התורמים בבני ישראל. חז"ל אומרים כי הקדוש-ברוך-הוא לא הסתפק רק בהוראה לתת […]
לחפש את החצי השני
למה בעקיפין? "מחצית השקל" היא תרומה בסכום קבוע, הנגבית מכל יהודי אחת לשנה. תרומה זו שימשה פעם אחת גם כאמצעי למפקד מספרם של בני ישראל, באמצעות ספירת המטבעות שנגבו. וכך נאמר על המצווה בפרשתנו1: "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם.. מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל, מחצית השקל תרומה לה'". כלומר, סכום התרומה […]
אמת יש רק אחת
למה נדחתה העדות? אחד מבגדי הכהונה המיוחדים של הכהן הגדול היה ה'ציץ'. הייתה זו כעין רצועה שנקשרה על מצחו של הכהן הגדול, ועל הציץ הופיעו המילים "קדש לה'"1. לגבי צורת הכתיבה של מילים אלו, יש מחלוקת בין חכמי התלמוד2. חכמים אומרים שהמילים הופיעו בשתי שורות, כשהמילה "קדש" כתובה בשורה התחתונה, ואילו שם ה' הופיע בשורה […]