זמני תורה וזמני מצוות
למה לדחות למחר? "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" – אלה מילות הפתיחה של פרשתנו. ורש"י מספר לנו שהיום בו הקהיל משה את העם, היה היום שאחרי יום כיפור. משה ירד מהר סיני ביום כיפור כשהוא מביא את המסר שה' סלח לעם ישראל על חטא העגל. יום לאחר מכן, אסף את העם וציווה על […]
מגשמיות נחותה לקדושה
היטהרות בדברים שליליים?! לפני עבודת המשכן, נדרשו הכוהנים לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם1. לשם כך, הוצב במשכן כיור מיוחד ובו כמה ברזים, כדי שכמה כוהנים יוכלו לרחוץ את עצמם במקביל. הכיור היה עשוי מנחושת, ונעשה מ"המראות הצובאות"2. מראות בהן השתמשו נשות ישראל במצרים כדי להתקשט בפני בעליהן. לכאורה, השימוש במראות אלו לעשיית הכיור, מעורר תמיהה: […]
כוחה של התמסרות
זהותו של הבנאי ארון העדות, ששכן בקודש הקודשים, נעשה על ידי בצלאל בן אורי בן חור, ככתוב "ויעש בצלאל את הארון עצי שיטים"1. אומר על כך רש"י בפירושו: "לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו". הקושי בכתוב שאותו מבקש רש"י להבהיר, הוא העובדה שבכל הפסוקים הסמוכים נאמר "ויעש", מבלי לפרט את […]
שוויון בכל מצב
אין הבדלי מעמדות כאשר בני ישראל השלימו את הבאת התרומות למשכן, הודיע משה רבינו מי הם הממונים האחראים על המלאכה1: "בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.. הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן". בצלאל ואהליאב היו שני אישים שונים לחלוטין. גם השבטים מהם באו השניים, ממוקמים בשני קצוות מרוחקים, כשיהודה הוא השבט הנעלה, ואילו דן […]
השפעה על אחרים ועל עצמו
למה לחכות לסוף? בתרומות למלאכת המשכן, השתתפו כל בני ישראל מגדול ועד קטן, גברים ונשים, נכבדים ופשוטי העם. כולם תרמו מהונם ומרכושם לצורך בניית משכן לה' יתברך. בין התורמים, בלט חסרונם של נשיאי השבטים. כאשר כל בני ישראל תרמו, הנשיאים נשארו במקומם והמתינו. וכשבאו הנשיאים סוף-סוף לתרום, היה זה מאוחר מדי, כאשר כל הנדרש למשכן […]
נשים חכמות וצדקניות
למה לטוות על העיזים? בין מלאכות המשכן שנעשו על ידי הנשים, מציינת התורה מלאכה אחת שנעשתה בחכמה רבה1: "וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה, טוו את העיזים". את העובדה שמלאכה זו, של טוויית הצמר, מתוארת בכתוב כ"טוו את העיזים", מפרש רש"י שהנשים טוו את הצמר בעודו על העיזים, לפני גזיזתו. אולם בדברי הקדוש-ברוך-הוא בציוויים […]
יש חביבות – יש כפילות
למה להאריך? התורה מקדישה כמה פרשות לנושא בניית המשכן וכליו. פרשיות "תרומה", "תצוה", וחלק חשוב מפרשת "כי-תשא", עוסקות בציוויים של הקדוש-ברוך-הוא אודות הקמת המשכן, כליו, ובגדי הכהונה. ופרשיות "ויקהל" ו"פקודי" עוסקות במסירת הציוויים על ידי משה לבני ישראל – ובביצועם. ויש לתמוה: מדוע יש אריכות גדולה, ולמעשה הכפלה של הדברים, לתיאור הביצוע בפועל? לכאורה די […]
לעסוק בפרנסה, לשקוע בתורה
מלאכה שנעשית מעצמה לאחר שמשה רבינו ירד מן ההר, הוא אסף את בני ישראל ומסר להם את הציוויים על שמירת השבת ובניית המשכן. בין הדברים אודות שמירת השבת, משה מתייחס גם לימי החול ואומר, "ששת ימים תיעשה מלאכה"1. המשמעות של המילה "תיעשה", כשהאות תי"ו מנוקדת ב'צֵירֶה', היא שהמלאכה נעשית מעצמה. ואילו כשהמילה "תעשה" נאמרת בכוונה […]
ערבות בכל תחומי החיים
המשכן וימי החול בתחילת הפרשה, מְצַוֶה משה את בני ישראל על שני דברים מרכזיים ביהדות. הראשון הוא המצווה לשמור את השבת1. והשני, הציווי להקים את המשכן, בית לשכינה2. הסיבה ששני הציוויים הללו נזכרים זה לצד זה, היא כדי להבהיר כי למרות החשיבות של הקמת המשכן, אין הוא דוחה את שמירת השבת3. ואולם, בדברי משה אודות […]
זהירות יתר מאכזריות
האיסור המשולש שלוש פעמים מופיע בתורה הציווי "לא תבשל גדי בחלב אמו"1. ומשילוש הציווי, למדים שכוונת התורה לאסור שלושה איסורים שונים: בישול, אכילה והנאה2. לפי פשטות לשון הכתוב, נראה שהאיסור מתייחס רק לבשר של גדי עיזים עם חלב אמו של אותו הגדי. אולם למעשה, איסור בשר בחלב תקף בכל סוגי הבשר ובכל סוגי החלב. אם […]