בעל-הבית האמיתי
'מכחיש בשלישי' בפרשת השבוע, נמנים מספר חטאים המחייבים את החוטא בהם להביא 'קרבן אשם'. אחד החטאים הללו הוא כאשר אדם קיבל מחברו פיקדון מחברו לשמירה ללא עדים, ולאחר מכן מכחיש מכל-וכל את קבלת הפיקדון. על כך נאמר בתורה: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'". הביטוי "מעלה מעל בה'" יוצר הקבלה בין חטא כלפי אדם אחר, למעילה בקדוש-ברוך-הוא. […]
חומרת הספק
למה החמירו ב'אשם תלוי'? אחד מסוגי הקורבנות בו עוסקת התורה בפרשתנו, הוא קורבן 'חטאת'. מי שחטא בשוגג, ללא כוונה, בעבירה שהעושה אותה במזיד חייב 'כרת', נדרש להביא קורבן 'חטאת' לכפרה1. כאשר קיים ספק האם העבירה נעשתה – לדוגמה, מי שאכל מאכל מסוים, ולאחר מכן התעורר ספק האם אכל דבר אסור או מותר – נדרש להביא […]
כפרה אחת או שתיים
כיפר או לא כיפר בין ההוראות של התורה לגבי קורבן חטאת, נאמר: "והביא קורבנו.. על חטאתו אשר חטא". כלומר, על האדם להביא קורבן ככפרה על החטא שעשה. הרמב"ם לומד מפסוק זה, שאם מישהו הפריש וייעד קורבן מסוים לכפר על חטא אחד, ולמחרת חזר ועבר אותה עבירה, הוא לא יכול לכלול את שני החטאים באותו הקורבן, […]
זכות ראשונים
מקרה נדיר ומקרה תדיר בפרשתנו מופיעים, בין השאר, דיני קורבן 'חטאת' המכפר על חטא בשוגג, כאמור: "נפש כי תחטא בשגגה". אם נשים לב לסדר הדברים בו נאמרו דיני החטאת, נבחין בדבר פלא: תחילה מפרטת התורה את דיני הקורבן של 'הכהן המשיח' (כהן-גדול שנמשח בשמן מיוחד) שחטא בשוגג1; אחר-כך, את הדינים של חטא שחטאו בשגגה כל […]
בין שוגג למזיד
ללמד את המובן מאליו?! פרשתנו עוסקת בדיני הקרבת קרבנות, ומפרטת סוגים רבים ושונים של קרבנות, ביניהם קרבנות 'חטאת' ו'אשם'. ה'חטאת' באה בדרך כלל ככפרה על חטא בשוגג, בעבירה מסוג 'לא-תעשה' שעונשה על עשייה בזדון הוא 'כרת'. ואילו קרבן 'אשם' בא, כחלק מתהליך התשובה, על עבירות חמורות יותר כגון גזלות ומעילות. בהקשר זה, אמרו חכמים במשנה1: […]
המֶלח כמורה דרך
לשם מה למלוח? כחלק מתהליך הקרבת הקורבנות המפורט בפרשתנו בהרחבה, מציבה התורה דרישה מעניינת: "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך..". כלומר, לפני הקרבת כל קורבן על-גבי המזבח, חובה למלוח את בשר הקורבן בכמות נדיבה של מלח. ונשאלת השאלה: לקורבנות יש חשיבות רבה מבחינה רוחנית, כפי שניתן להבין גם מהנאמר שהקורבנות הם […]
איך עושים נחת לקב"ה?
כמו הנאה מריח טוב ספר 'ויקרא' נקרא גם 'ספר הקורבנות', על-שם דיני הקורבנות הרבים המפורטים בו. בפרשתנו, הפותחת את הספר, מדובר על כמה וכמה סוגי קורבנות. הראשון ביניהם הוא 'קרבן עולה' הבא בנדבה, ועליו נאמר בתורה שהוא "אִשֵּׁה ריח ניחוח לה'". כלומר, הקרבת הקורבן על גבי האש גורמת לקדוש-ברוך-הוא, כביכול, עונג ונחת-רוח, כמו הנאה מריח […]
בין 'בשר' ל'עור'
לשם מה ההפשטה? בפרשת השבוע, יש פירוט של הליך הקרבת הקורבנות בבית המקדש. התורה אומרת כי יש לשחוט את הבהמה על-פי הכללים ההלכתיים הנדרשים, להפשיט את עורה מבשרה, לנתח את אבריה, ולהעלות חלקים מסוימים על המזבח. ובקורבנות מסוימים, צריך לאכול את הנותר. אחד השלבים החשובים בהליך ההקרבה, היה הפשטת עור הבהמה מבשרה, לפני השלכת אבריה […]
הקרבת ה'אני'
"מכם" – מעצמכם פרשת השבוע פותחת בדינים העוסקים במקרה בו יהודי מעוניין להקריב קרבן בנדבה, ואומרת: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". ונשאלת השאלה: לכאורה, הניסוח המתאים לתוכן המדובר הוא "אדם מכם כי יקריב". כלומר, כאשר אחד מכם יקריב. אם כן, למה הכתוב אומר "אדם כי יקריב מכם", ניסוח שמשמעו – כאשר אדם יקריב מישהו […]
הכרה במעלות ושפלות
'אל"ף זעירא' ו'אל"ף רבתי' המילה הפותחת את פרשת השבוע, "ויקרא", כתובה בספר התורה כך שהאות א' מוקטנת מהגודל הרגיל. בשל עובדה זו, היא מכונה 'אל"ף זעירא'. אות א' המוקטנת, רומזת לענווה הייחודית של משה רבינו. על-אף גדולתו ומעלתו העצומה, היה משה רבינו "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה1". ה-א' המוקטנת מלמדת על החשיבות […]