כוחות עצומים מלמעלה
לשם מה הכפילות? בסיום פרשת שמיני, פונה הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל ומבקש: "כי אני ה' אלוקיכם, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני". כלומר, על-ידי ההימנעות מאכילת בעלי-החיים האסורים המפורטים בפרשה, בני ישראל מתעלים ונעשים קדושים יותר. אך בלשון הפסוק קיימת כפילות תמוהה – "והתקדשתם והייתם קדושים". ונשאלת השאלה: לשם מה כפל הלשון? הרי לכאורה הדברים ברורים […]
לא מספיק להזדהות
זה המקום לאסור שרצים?! פרשת "שמיני" פותחת באירועי היום השמיני, שבא לאחר 'שבעת ימי המילואים'. שבעה ימים עמוסי עבודה של הקמת המשכן ופירוקו מידי יום, הכשרת אהרן ובניו לעבודת המשכן, הקרבת קורבנות ועוד. ביום השמיני הוקם המשכן סופית, והחלה העבודה במשכן באופן סדיר ורציף. היה זה יום קדוש במיוחד. וקדושתו באה לידי ביטוי בכך שיצאה […]
זהירות מפיתויי הנחש
למה רק הנחש מפורש? התורה יוצרת חלוקה ברורה בין הבהמות הטהורות והמותרות לאכילה, לחיות והשרצים הטמאים האסורים באכילה. בהקשר זה נאמר: "כל הולך על גחון .. לא תאכלום כי שקץ הם". ורש"י מפרש במי מדובר, ואומר: "זהו הנחש. ולשון גחייה, שהולך שח ונופל על מעיו". כלומר, כל השרצים זוחלים על בטנם, אך הנחש אינו זוחל […]
לשמור על הפרדה
מה מייחד כלב, דוב וחתול? במסגרת פירוט בעלי-החיים הכשרים, ולעומתם אלה הטמאים, אומרת התורה: "כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע, טמאים הם לכם". כלומר, חיה שאין בכף רגלה פרסה המבדילה וחוצצת בין רגל הבהמה לאדמה – אסורה באכילה. ורש"י מפרש ומדגים: "כגון כלב, דוב וחתול". דוגמאות אלה מעוררות תמיהה: רוב החיות הטמאות, […]
נפלאות ההשגחה העליונה
משפט בתהומות הים בין העופות הטמאים, האסורים באכילה, מופיע בתורה 'השלך'. על זהותו ואורח חייו של עוף זה, אומר רש"י: "זה השולה דגים מן הים". כלומר, הוא צולל למי הים, וצד דגים למזונו. מסופר בתלמוד1, שרבי יוחנן היה מביט בשלך, ואומר את הפסוק: "משפטיך תהום רבה"2. כלומר, הקדוש-ברוך-הוא דן ושופט גם את הדגים שבתהום הים. […]
לא די בחידושים
מה מלמדים סימני הדגים? התורה נותנת שני סימנים לכשרות הדג המותר לאכילה: סנפיר – יש לדג סנפירים, המסייעים לו בשחייה. קשקשת – גופו מוגן באמצעות קשקשים. אחד ההסברים לאיסור אכילת חיות ובהמות טמאות, הוא משום שלחיות הללו יש תכונות שליליות של אכזריות, ומי שיאכל את בשרן, עלול לספוג לתוכו את התכונות הללו1. לעומת זאת, סימני בעלי-החיים המותרים באכילה, […]
סימנים לחיים
אימוץ תכונות חיוביות בפרשת השבוע, מפרטת התורה את הבהמות הטהורות המותרות באכילה, ואת אלו שאינן. והתורה קובעת שני סימנים לבהמה טהורה. האחד, 'מעלת גרה' – תהליך עיכול מתמשך, בו עובר המזון לעיסה נוספת. 'מפרסת פרסה' ו'שוסעת שסע' – בכף רגל הבהמה צריכה להיות פרסה שסועה, הנחלקת לשתיים. אחד ההסברים לאיסור אכילת חיות ובהמות טמאות, הוא […]
שמירת הכשרות במדבר
למה נדחתה מסירת ההלכות? בפרשתנו התורה מפרטת את בעלי-החיים המותרים באכילה, ואת אלו שאסורים. לפני הפירוט, מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את משה רבינו ואת אהרן הכהן ובניו: "דברו אל בני ישראל לאמר, זאת החיה אשר תאכלו". רש"י מפרש כי בשונה מכל ציוויי התורה, בהם רק משה או אהרן מסרו את דבר ה' לעם, כאן הציווי נמסר לבני […]
'בן בית' מבין מעצמו
למה נדרש פירוש חדשני? עם הקמת המשכן, נכנסו שני בניו של אהרן, נדב ואביהוא, אל הקודש והקטירו קטורת ביוזמתם. על כך הם נענשו בחומרה, ככתוב "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם"1. חכמי ישראל דנים במה בדיוק חטאו בני אהרן. רש"י בפירושו מביא את דברי רבי ישמעאל, שחטאם של בני אהרן היה: "שתויי יין נכנסו למקדש". […]
מהטבעי לעל-טבעי
מדוע 'שמיני' ולא 'ראשון'? "ויהי ביום השמיני". אלה המילים הפותחות את פרשת השבוע. והכוונה היא ליום שאחרי שבעה ימים, במהלכם אימן משה רבינו והכשיר את אהרן ובניו לעבודתם במשכן. והיום, ביום השמיני הוקם המשכן. ונשאלת השאלה: מאחר שלמעשה היום הזה הוא היום הראשון של עבודת המשכן בפועל, מדוע הוא מכונה בתורה "השמיני"? למה להדגיש שהיום […]