חלק אלוקה לעולם
אזהרה מיוחדת לעבד לקראת סיום פרשת השבוע, מדובר על דינו של יהודי שמכר את עצמו לעבד ליהודי או לגוי. אך הפסוקים האחרונים של הפרשה, עוסקים באיסור עבודה-זרה: "לא תעשו לכם אלילים". לכאורה, מדובר בשני נושאים שונים לחלוטין, אך חכמינו אומרים שאזהרה זו שלא לעבוד עבודה-זרה, מהווה המשך ישיר לדיני העבד שנמכר לגוי1: יהודי שנמכר לגוי, […]
הבטחת הגאולה
מצוות שנאמרו 'בהר סיני' פרשת השבוע מכילה מגוון נושאים, ובהם: דיני שמיטה ויובל; דיני מוכר נכסיו; דיני ריבית; דיני המוכר עצמו לעבד ליהודים או לגויים. כל אלה באים לאחר הפתיחה בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני"1. ודרוש ביאור: מה הייחודיות של מצוות אלו, שדווקא לגביהן התורה מקדימה שנאמרו "בהר סיני"? עבדי ה' לנצח חכמים […]
חסד לא הגיוני
למה להזכיר את הבהמות? לגבי היחס לעבד כנעני, כותב הרמב"ם1: "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף-על-פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החוכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה". והרמב"ם מוסיף: "חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת […]
שותפות מניבה ביותר
מה מייחד את איסור ריבית? התורה אוסרת לתת או לקבל ריבית על הלוואה ליהודי. וחכמים הרבו לשבח ולהלל את מי שנזהר מאיסור ריבית, ואמרו1: "כל המקבל עליו עול ריבית – מקבל עליו עול שמים, וכל הפורק ממנו עול ריבית – פורק ממנו עול שמים". מהי הייחודיות של מצוות ריבית, עד-כדי-כך שהיא המצווה המסמלת קבלת עול-מלכות-שמים? […]
ההתעוררות באלף השישי
הבטחה לברכה כפול שלוש המצווה הראשונה בפרשת השבוע, היא מצוות השמיטה. היהודי העובד אדמה, מְצוּוֶה אחרי שש שנים רצופות של חרישה, זריעה וקצירת יבול, לשבות מכל מלאכת אדמה בשנה השביעית. השאלה המתבקשת אצל אדם ששומע את המצווה הזו, היא: "וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!"1. על-כך עונה התורה: […]
גם להתעסק וגם להתנתק
מה היסוד הכללי שבשמיטה? פרשתנו פותחת בפסוק1: "וידבר ה' אל משה בהר סיני", ולאחר מכן מדובר על פרטי מצוות השמיטה. שואל על כך רש"י: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני?". ועונה: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". כלומר, התורה מייחסת את מצוות […]
הכל "לשם שמים"
לשם מה ההשוואה? אחת לשבע שנים, מְצַוָה התורה לשבות מעבודת האדמה למשך שנה שלמה, הנקראת 'שנת השמיטה', ככתוב: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'". ועל המילים 'שבת לה"1 מפרש רש"י: "לשם ה' – כשם שנאמר בשבת בראשית". כלומר, שנת השמיטה קדושה לה' כמו השבת הראשונה לבריאת העולם. נשאלת השאלה: מה […]
תכלית הבריאה ותכלית העבודה
פתיחה לא לפי הסדר?! פרשת השבוע פותחת במצוות שמיטה, ככתוב "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה"'. במבט ראשון נראה, כי הכוונה היא שמיד עם ההגעה של בני ישראל לארץ ישראל – "כי תבואו אל הארץ", תהיה שנת שמיטה – "ושבתה הארץ". אולם, מיד לאחר-מכן מפרטת התורה את סדר הדברים […]
כיצד נחוש את הגאולה?
למה נבחרה השמיטה כדוגמה? פרשתנו עוסקת במצוות שמיטה. לאחר שש שנים רצופות של עבודה בשדה, נצטווינו להניח לאדמה ולשבות למשך שנה שלמה – "ושבתה הארץ שבת לה'"1. בתחילת הפרשה, אומרת התורה ומדגישה: "וידבר ה' אל משה בהר סיני" – מצוות שמיטה נאמרה למשה רבינו "בהר סיני" מפי ה'. נשאלת השאלה: הרי כל המצוות נאמרו בהר סיני, […]
השילוב המנצח
למה 'בהר' ולא 'סיני'? פרשת השבוע נקראת 'בהר' – שם שנלקח מהפסוק הפותח את הפרשה: "וידבר ה' אל משה בהר סיני". כידוע, קבלת התורה הייתה על הר סיני הנמוך, על-אף שישנם הרים גדולים וגבוהים הרבה יותר1. הסיבה לכך היא, משום שקבלת התורה מחייבת שפלות וענווה, והר סיני הנמוך מסמל את המידות הטובות הללו. ונשאלת השאלה: אם כל […]