'לכבוש' את הכפרים
ערים או כפרים? לקראת סיום הפרשה, מספרת התורה על יאיר בן מנשה ועל מעשיו האמיצים בכיבוש ערי הגלעד. והתורה מוסיפה: "וילכוד את חוותיהם, ויקרא אתהן חוות יאיר". כלומר, לאחר הכיבוש הוא החליף את שמות הערים, וקרא להן "חוות יאיר". ועל כך מפרש רש"י, כי משמעות המילה 'חוותיהם' היא 'כפרים קטנים'1. נשאלת השאלה: בספר 'דברים' מתואר […]
דומים למרגלים או שונים
איך אפשר להשוות?! בפרשת השבוע מסופר על בקשתם המפתיעה של השבטים ראובן וגד. הם ראו את האדמה הפוריה בעבר הירדן, שמתאימה למרעה עבור המקנה הרב שלהם, וביקשו ממשה לקבל שם את נחלתם. משה הגיב לבקשתם בכעס, וטען כלפיהם1: "האחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?!". משה אף משווה בין בקשתם לחטא המרגלים, ואומר: "כה עשו אבותיכם, […]
לטעום את הגאולה
חצי שבט מנשה?! לפני הכניסה לארץ ישראל, נערכה חלוקה של הארץ באמצעות גורל שעל-פיו נקבע איזו נחלה ינחל כל אחד מהשבטים. ואולם שני שבטים ביקשו ממשה רבינו שלא לקבל נחלה בתוך הארץ והעדיפו להישאר בחוץ לארץ, מעברו השני של נהר הירדן, ולקבל את נחלתם שם. היו אלה בני גד ובני ראובן שביקשו "אם מצאנו חן […]
סוד המספרים המדויקים
לשם מה נחוץ הפירוט? בפרשת השבוע מסופר על ציווי ה' לצאת למלחמה במדיין, ולנקום בהם על מה שעשו לבני ישראל. היה זה לאחר ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בלק בן ציפור מלך מואב לפגוע בבני ישראל ולאבדם מן העולם, חלילה1. בתחילה בלק ניסה לעשות זאת באמצעות קללות, וגייס למטרה זו את בלעם בן בעור, שהיה נביא […]
בין משה לאלעזר
טעות או שכחה? עם סיום מלחמת מדיין, בה לקחו בני ישראל שלל רב, השמיע משה רבינו כמה דברים בפני הלוחמים באשר לתוצאות המלחמה. ובין השאר הזכיר את חובת הטהרה של כלים ובגדים שנלקחו שלל, כדי לטהרם מטומאה. לאחר שמשה סיים את דבריו, הוסיף אלעזר הכהן והזכיר ללוקחי השלל גם את הלכות 'הגעלת כלים'. כיון שהשלל […]
תפקידו של חייל ב'חיל ה"
במה שונה מלחמת מדיין? בפרשת השבוע מסופר על מלחמת מדיין. לאחר שאנשי מדיין ניסו לפגוע בעם ישראל ולהביא לאיבודו, חלילה, וגם התאמצו להחטיא את בני ישראל1, ציווה ה' לצאת למלחמה במדיין, ואמר למשה רבינו2: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים". מלחמה זו הייתה שונה משאר המלחמות, בכך שבמלחמות לכיבוש הארץ, לא נטלו בני שבט לוי […]
נקמת ה' ונקמת ישראל
למה שינה משה מדבר ה'? פרשתנו עוסקת בהרחבה בנושא מלחמת מדיין. הרקע למלחמה זו, הוא שורה של צעדים מצד מדיין, שנועדו לפגוע בבני ישראל. תחילה היו התייעצות של בלק מלך מואב עם זקני מדיין כיצד להשמיד את בני ישראל, חלילה1. הניסיון הראשון היה על-ידי קללות שיאבדו את בני ישראל מן העולם. למזימה גוייס בלעם בן […]
התרת נדרים והכניסה לארץ
מה פשר העיתוי? פרשת השבוע פותחת בנושא הנדרים, תוך פירוט חומרת האיסור שלא לקיים נדר מצד אחד, והדרכים בהן אפשר להתיר ולהפר נדר ולהשתחרר מהאיסור, מצד שני. באופן כללי, 'התרת נדרים' יכולה להתבצע בעזרת חכם הבקי בהלכות נדרים1, או על-ידי בית-דין. ואם מדובר בנדר של אישה, אביה או בעלה יכולים להפר את נדרה, בתנאים מסויימים […]
מומלץ לנדור? תלוי למי
אפשר לשלב בין הגישות? פרשת 'מטות' פותחת בנושא הנדרים. אדם המעוניין להתעלות ולהזדכך ולהגיע לרמה רוחנית גבוהה יותר, יכול לעשות זאת בעזרת התנזרות מדברים גשמיים, המותרים מבחינה הלכתית, כדי להימנע מהתגשמות יתרה. ההחלטה על ההתנזרות מדבר מסוים, מקבלת תוקף באמצעות קבלת ההחלטה ב'נדר' – אמירה שאחריה הדבר הופך לגבי הנודר לאיסור. ואם הנודר מתחרט על […]
בין 'שבט' ל'מטה'
'ראשי המטות' על שום מה? פרשתנו נקראת 'מטות' מפני הפסוק הראשון המספר על קריאת משה רבינו לראשי המטות, על-מנת למסור להם שורה של הלכות. בדרך כלל, כל אחת משתים-עשרה הקבוצות בעם ישראל נקראת 'שבט', והמנהיג של כל שבט נקרא 'נשיא"1. והכינוי 'ראשי המטות' הוא חריג. מהי הסיבה לכך? ומה המשמעות הפנימית של הכינוי 'ראשי המטות'? […]