מה מיוחד בבן הקטן?
בפרשתנו מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את משה רבינו לבנות את ארון העדות1 ולהכין לארון כיסוי מזהב2. על הכיסוי יש לעשות שני 'כרובים'. הכוונה לשתי דמויות בעלות פני תינוק, שאותן יש להציב בשני קצות הכיסוי3.
על משמעות העובדה שלכרובים היו פני תינוק, אומרים חז"ל כי הדבר מהווה ביטוי לאהבתו של הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל, שהיא כאהבת אב לבנו הקטן. כמובן שאב אוהב גם בן גדול, אך לאהבה לבן הקטן יש ערך מוסף. וכך אומר המדרש4: "מלך שהיו לו בנים הרבה, והיה אוהב את הקטן יותר מכולן".
אולם, יש להבין:
מהי אכן הייחודיות של אהבת האב לבנו הקטן, ובמה שונה אהבה זו מאהבתו לבניו האחרים?
אהבה ללא סיבה
להבהרת הדברים יש לעמוד על מהותה של אהבת האב לבנו. בשונה מאהבה רגילה הנובעת מסיבות וגורמים כאלה ואחרים, אהבת האב לבנו היא אהבת אמת שאינה תלויה בשום דבר. האב אוהב את בנו כפי שהוא אוהב את עצמו, שכן האב והבן הם בעצם דבר אחד5.
לכן אהבה זו מודגשת עוד יותר כאשר מדובר בבן קטן. בבן גדול, ניתן לחשוב בטעות שהאב אוהב אותו בשל מעלותיו, חוכמתו וכדומה. דווקא בבן הקטן, שמעלותיו טרם ניכרות, נראה בבירור כי האב אוהב אותו אך ורק בשל היותו בנו6.
אל ייאוש
זוהי הסיבה לעשיית הכרובים במשכן כדמות תינוק. בכך הם משמשים לנו כתזכורת שאהבתו של הקדוש-ברוך-הוא אלינו היא אהבת אמת, ללא כל קשר למעלותנו, לכישורינו או למעשינו.
ה' אוהב כל יהודי באהבה עצומה, כאהבת האב לבנו הקטן. לכן, בכל מצב בו נמצא היהודי, עליו לזכור כי אל לו להתייאש, כי הוא לעולם לא נפרד מהקדוש-ברוך-הוא. בכל מצב, אנחנו בניו – והוא אוהב אותנו אהבת אמת.