מה פשר הכפילות?
נושא בניית המשכן וכליו, מופיע בתורה באריכות רבה. החל מציוויי ה' לבנות את המשכן, עובר דרך מסירת הציווי על ידי משה לבני ישראל, וכלה בביצוע ההוראות בפועל על ידי בני ישראל.
ואי אפשר שלא לתמוה:
לשם מה נועדה כל האריכות הזאת? הרי לכאורה ניתן היה לקצר ולחסוך את כל האריכות הגדולה בצורה פשוטה. לאחר הפירוט הרב של ציוויי הבורא כיצד להקים את המשכן, ניתן היה לסכם ולומר שבני ישראל ביצעו זאת בנאמנות. ותו לא!
אם כן, מדוע בוחרת התורה לחזור ולתאר שוב את כל פרטי המשכן, תוך ציון בכל פרט ופרט מחדש שבני ישראל עשו כפי שציווה ה', למרות שכל הפרטים הללו כבר מפורשים קודם לכן, בציוויים עצמם. מה פשר הכפילות הזו?
קרבנות זהים, כוונות שונות
כפילות דומה מצינו בקרבנות הנשיאים בפרשת נשא1. שנים-עשר נשיאי השבטים הביאו קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח. הקרבנות של כל הנשיאים, בלי יוצא מן הכלל, היו זהים בכל הפרטים. ועם זאת, התורה מספרת בפרוטרוט ממה היה מורכב קרבנו של כל נשיא ונשיא, וחוזרת על הכל שתים-עשרה פעמים, כאילו היה מדובר בקרבן שונה לחלוטין.
מוסבר על כך בספרי הפרשנים, כי אכן, לאמיתו של דבר, היה זה קרבן שונה לגמרי. אמנם בפועל בחיצוניות, הקרבנות של כל שנים-עשר הנשיאים היו זהים, אך הנשיאים שהביאו את הקרבנות יצקו לתוכם תוכן שונה, עם משמעות עמוקה, פנימית ואישית, כשכל אחד מהם מכוון בהבאת הקרבן כוונות ייחודיות לו.
כך גם במלאכת המשכן. בפסוק נאמר "אלה פקודי המשכן, משכן העדות"2. והמילה 'משכן' כפולה, כי אכן לאמיתו של דבר, יש שני משכנות שונים. הראשון הוא המשכן שעליו ציווה ה', והשני הוא המשכן שבני ישראל בונים מדברים גשמיים, ומשקיעים בו מכוחם וממרצם. זהו משכן שונה לחלוטין. ורק במשכן כזה, משכן גשמי, יכולה לשרות השכינה.
דירה בעולמות התחתונים
כדי להשלים את הרצון האלוקי העליון, גם הדברים הרוחניים הנעלים ביותר, אינם מספיקים. הקדוש-ברוך-הוא רוצה להשרות את שכינתו דווקא במקום גשמי, במקום של מעשים ופעולות גשמיות.
לכן טעות היא לחשוב שלמעשיו של יהודי פשוט אין מספיק ערך בעיני הבורא יתברך. אדרבה, רצון ה' הוא דווקא בתורה ובמצוות של אדם גשמי בעולם הזה. זוהי תכלית הבריאה, לעשות לו יתברך דירה כאן, בעולמות התחתונים3.