חוסר כבוד לבני מררי?!
בפרשה הקודמת, פרשת במדבר, נספרו חלק מבני שבט לוי – בני משפחת 'קהת'. בפרשתנו מדובר על מניין שתי המשפחות הנוספות של השבט – 'גרשון' ו'מררי'.
כששמים לב, ללשון הציוויים על שלושת המניינים הללו, מוצאים דבר תמוה:
בציווי ה' למשה לספור את בני קהת, נאמר1: "נשא את ראש" כלומר, ספור את ראשיהם. גם בספירה של משפחת בני 'גרשון', נאמר באותה מטבע לשון2: "נשא את ראש". ואילו כאשר ה' מצווה את משה לספור את בני משפחת 'מררי', נאמר3: "תפקוד אותם".
ונשאלת השאלה: מהי הסיבה לחוסר הכבוד, לכאורה, כלפי בני מררי, שלגבי הספירה שלהם לא נזכרת 'נשיאת ראש'?
תלוי מה נושאים
אומרים על כך חכמי המדרש4 כי מאחר שבני קהת נשאו את ארון העדות, ובני גרשון נשאו את יריעות המשכן, בזכות תפקידם החשוב והמכובד, כיבד אותם הקדוש-ברוך-הוא בלשון זו של 'נשיאת ראש'. לעומתם, בני מררי שהיו ממונים על נשיאת קרשי המשכן, לא זכו לכבוד זה.
ועדיין נדרש הסבר: האם בגלל שבני מררי נשאו את קרשי המשכן ולא חלקים חשובים יותר, האם ראוי להתייחס אליהם בצורה שלכאורה לא מכבדת?!
חשיבות הביטול וההכנעה
ההסבר הוא, שלצורך מלאכת בניין המשכן לקדוש-ברוך-הוא נדרשים שני דברים חשובים: האחד הוא מאמץ ויגיעה בבניית המשכן והעבודה בו, והשני הוא התבטלות והתמסרות מוחלטת למילוי רצון ה', כך שבמלאכה לא תהיה מעורבת שום יישות עצמית וגאווה.
בני קהת ובני גרשון נשאו את חלקי המשכן המסמלים את הדבר הראשון – המאמץ והעבודה – כלי המשכן הנצרכים לעבודתו. ואילו בני מררי נשאו את הקרשים הנקראים בתורה "עצי שיטים עומדים"5, ומסמלים את הדבר האחר – עמידה לפני המלך בביטול ובהכנעה.
לפי-זה מובן, מדוע ביחס לבני מררי לא נאמרה 'נשיאת ראש', שכן עבודתם מתאפיינת דווקא בביטול והכנעה לרצון ה', ללא כל ביטוי של יישות עצמית.
זו גם הדרך לבנות משכן לה' בליבו של כל יחיד:
יש לעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות במאמץ ויגיעה, תוך ניצול הכוחות והכשרונות האישיים. יחד עם זאת, יש להיזהר שהמעשים הטובים לא יניבו גאווה, ועבודת ה' תהיה מתוך ביטול מוחלט לרצון ה'.