מה החידוש במתן הרשות?
בפרשת עקב, משה רבינו חוזר לפני בני ישראל על הקורות אותם בארבעים שנות המסע במדבר סיני, ומשחזר את האירועים המשמעותיים. משה עושה זאת במטרה להביא אותם להכרה בטובו הגדול של הקדוש-ברוך-הוא ובנוסף על חובתם שלהם לגמול על הטובה על-ידי קיום מצוותיו.
בין הדברים, תופס מקום חשוב, כמובן, מעמד הר סיני, שאחריו ניתנו שני לוחות הברית. משה רבינו מתאר את החרדה שאחזה בו למראה העם המשתחווים לעגל, דבר שגרם לו לשבור את לוחות הברית שהיו בידיו, ולפרוס את תחנוניו לפני בורא העולם שימחל להם.
הקדוש-ברוך-הוא התרצה וסלח, והורה לו להכין לוחות שניים, ככתוב: "בעת ההיא אמר ה' אלי, פסל-לך שני לוחות אבנים כראשונים".
חכמי ישראל עמדו על המילה "פסל-לך", ואמרו כי לשון נדירה זו מלמדת שהקדוש-ברוך-הוא העניק למשה אפשרות ליהנות מהפסולת שנותרה מהאבנים לאחר עשיית הלוחות וחריטת האותיות על-גביהן1.
ונשאלת השאלה: 'הלכה פסוקה' היא2 שפועלים העוסקים בסיתות אבנים, מותרים ליהנות מהפסולת ומהשברים ללא בקשת רשות מבעל-הבית. אם כן, מה החידוש בכך שמשה רבינו קיבל רשות ליהנות מפסולת הלוחות?
בארץ ישראל, בבבל ובמדבר
יש להוסיף ולציין, כי דין זה שהפועל רשאי ליהנות מפסולת האבנים שהוא מסתת, אף ללא רשות מבעל-הבית, שנוי במחלוקת. יש מי שסובר, כאמור, שהפסולת של סיתות האבנים נתונה לפועל גם ללא רשותו של בעל-הבית, אך יש מי שאומר שחובה על הפועל לבקש את רשותו של בעל-הבית3.
הסבר המחלוקת הוא, שהסוברים כי הפועל לא צריך לבקש את רשותו של בעל-הבית היו אלו חכמי בבל, שם לא עשו שימוש באבנים לבניית בתים אלא בחומרים אחרים, כך שלבעל-הבית אכן לא היה צורך בשברי האבנים. לעומתם, הסוברים שלקיחת שברי האבנים מחייבת אישור של בעל-הבית הם חכמי ארץ ישראל, בה בניית הבתים הייתה מאבנים והיה צורך רב גם בשבריהם.
לפי זה, כאשר במקום המלאכה לא עושים שימוש בשברי אבנים, אין צורך בבקשת רשות מבעל-הבית. ואם-כן מתחזקת השאלה: הרי במדבר בני ישראל לא בנו בתים מאבנים אלא רק מחומרים המשמשים לבניית בתים ארעיים, ואם-כן מדוע היה צורך בהיתר מיוחד של הקב"ה כדי שמשה רבינו יקח לעצמו את פסולת אבני הלוחות?
פסולת יקרה במיוחד
ההסבר הפשוט לכך הוא4 ש'לוחות הברית' היו עשויות מאבן יקרה מאוד. עד כדי כך שבאמצעות פסולת זו משה רבינו הפך לעשיר הגדול ביותר בעם ישראל5.
לכן ברור שכדי לקחת לעצמו פסולת כל-כך יקרה, היה צורך בקבלת רשות מ'בעל-הבית' גם במדבר.