לשם מה ההקדמה "יודע אני"?
במוקד פרשתנו עומדת מחלוקת קורח על משה רבינו. לטענת קורח, משה רבינו לא נבחר למנהיג העם בידי הקדוש-ברוך-הוא, ומדובר בסוג של השתלטות חס-ושלום. בנוסף, מאתיים וחמישים האנשים שחברו לקורח, טענו שגם הם מעוניינים לשמש ככוהנים גדולים, והתלוננו על מינויו של אהרן לבדו לתפקיד.
בשלב זה ציווה הקדוש-ברוך-הוא לערוך ניסוי שיוכיח לעין כל, עם מי הצדק. כל אחד מאנשיו של קורח, נדרש להקטיר קטורת לפני ה', ואהרן הכהן יקטיר יחד עמהם. אם הקטורת שלהם תתקבל לרצון, יהיה זה אות שהצדק עמהם, ואף הם ראויים לשמש ככהנים, ואם לאו – יתברר לכל שבחירת אהרן לכהונה ומשה להנהגה, הייתה על-פי ציווי ה'.
יום לפני הניסוי הגורלי, נושא משה רבינו תפילה לה' ומבקש "אל תפן אל מנחתם" – אנא, אל תתייחס ואל תתרצה לקטורת שבעלי המחלוקת יקטירו לפניך, על-מנת שהכל יראו את האמת.
ועל תפילה זו של משה רבינו, מפרש רש"י: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור. אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו". כלומר, כל אחד מבני ישראל, תרם מכספו לקרבנות התמיד שהם קרבנות ציבור, כך שלכל אחד, ובכלל זה אנשי עדת קורח, יש חלק בקרבנות אלה. ומשה מבקש שחלקם של האנשים הללו בקרבן התמיד לא יתקבל לפני ה' ולא יעלה באש.
ונשאלת השאלה: לשם מה הקדים משה ואמר 'יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור'? וכי הדבר ידוע רק למשה, הרי הכל יודעים שגם לעדת קורח יש חלק בקרבנות הציבור, כמו לכל ישראל?
הציבור והיחיד
ההסבר הוא, שבדרך-כלל אם מעלת הציבור בולטת ומודגשת – מעלת הפרט נחלשת ונעלמת. ולחילופין, כאשר מעלת הפרט מובלטת – מעלת הכלל נסתרת.
למשל, יש מימשל שמדגיש את חשיבות הכלל ולא מייחס חשיבות לפרט. זו מערכת שלטונית הדוגלת בראייה שוויונית של אנשי המדינה, ללא התייחסות לאדם הפרטי כיחיד.
לעומת זאת, יש מדינות שלא דואגות לכלל, אלא לכל אדם לפי חשיבותו. במדינות אלו מודגשת מעלת היחיד, אך מעלת הציבור נעלמת.
עובדה זו יוצרת מצב, שכאשר אדם נותן מכספו הפרטי את המעט שיש לו לצורך מטרה מסוימת – חבריו יהללו אותו על כך. ואילו אם כל העם יתרום – מעלת הציבור תעלים את מעלתו של היחיד, גם אם היא גדולה.
הרועה של כל אחד בפרט
משה רבינו, נשיא ישראל, בהיותו רועה הדור ומנהיגו, שם לב לכל יהודי ויהודי בפרט. ולמרות שהיחיד הוא חלק מהכלל שהוא ציבור גדול, משה רבינו נתן את ליבו לתועלת ולייחודיות של כל פרט.
לכן אמר משה בתפילתו לפני הקדוש-ברוך-הוא: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור" – דווקא אני, כנשיא ורועה הדור, יודע ומכיר בחלקם הפרטי ובמעלתם הייחודית של מקטירי הקטורת. ולמרות זה הריני מבקש שלא תשים לב למעלתם כיחידים, כדי שהצדק אכן ייראה לעין כל.