למה דווקא "צו"?
הפרשה פותחת במילים "צו את אהרן ואת בניו". ורש"י מפרש: "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות".
הקדוש-ברוך-הוא מסר את מצוותיו לבני ישראל בשלוש לשונות: "אמור אל הכוהנים1", "דבר אל בני-ישראל"2 ו"צו את בני ישראל"3. ובשונה מ"'אמור' ו'דבר', דוקא 'צו' מבטאת זירוז לקיום מיידי.
ונשאלת השאלה:
מהי הייחודיות של הביטוי 'צו', על פני שני האחרים? ומדוע דוקא 'צו' מבטא זריזות?
צוותא וחיבור
הפירוש הפשטני למילה 'מִצְוָה' הוא – ציווי. על-פי פנימיות התורה, המילה 'מִצְוָה' היא מלשון 'צוותא' שמשמעו חיבור. כמו צוות עובדים שכולם חוברים זה לזה, כך על ידי קיום מצוה, היהודי העושה את המצווה מתחבר עם הקדוש-ברוך-הוא שציווה על המצוות.
הסיבה לכך שדווקא קיום מצוות מעשיות מקשר ומחבר את היהודי עם הבורא, נובעת מהפער שבין הקדוש-ברוך-הוא לאדם. האדם המוגבל, לא מסוגל להתחבר למהותו הרוחנית האין-סופית של הבורא, כי בין הבורא והנברא יש פער עצום, ולמעשה לא יכול להיות ביניהם קשר ויחס כלשהו.
אולם, כאשר הקדוש-ברוך-הוא מצידו פונה אל האדם ומְצַוֶה עליו לקיים את מצוותיו, הוא מעניק ליהודי אפשרות וסולל בפניו את הדרך לחבור אליו ולקשר אליו את נשמתו. וכאשר היהודי מקיים את הציווי בפועל נפתח צוהר ונוצר קשר וחיבור בין האדם לעומק רצונותיו של הקדוש-ברוך-הוא.
בנוסף לכך, עוד לפני שהיהודי מקיים את המצווה בפועל, בעצם הפנייה של בורא העולם אל האדם בציווי ובקשה שישמור את מצוותיו, כבר שם נוצר חיבור מסוים בין היהודי לבוראו.
קשר וחיבור עמוק
ודבר זה, הקשר והחיבור עם הבורא מעצם העובדה שהבורא ציווה עליו מצוות, בא לידי ביטוי במיוחד במצוות שנמסרו בלשון "צו":
הלשונות "אמור" ו"דבר", אכן מביעות את הבקשה של הקדוש-ברוך-הוא לקיים מצוותיו, אך עדיין מדובר במצב בו ייתכן שלמעשה היהודי לא יקיים את הציווי. כש'אומרים' לאדם לעשות מעשה או 'מדברים' איתו על כך, עדיין זכות הבחירה בידו. ואילו הלשון "צו", מבטאת פקודה וגזירה. כאשר 'מְצַוִים' על אדם לעשות משהו, ניטלה ממנו זכות הבחירה והוא מוכרח לקיים את הציווי.
לכן, בכל מצוה נוצר מסלול של חיבור אל מהותו האין-סופית של הקב"ה, מעצם הציווי. ועם זאת, הלשון בה נמסר הציווי מותירה ליהודי את הברירה לפעול לפי רצונותיו, ולא תמיד הקשר עמוק וחזק מספיק כדי לקיים את הציווי בפועל. רק הלשון "צו" שמשמעותה גזירה וחובה, מבטאת קשר וחיבור עמוק עם הקב"ה, וזו הוראה שלא ניתן לסרב לה. לכן רק הביטוי "צו" קשור בזריזות יתירה.