ב"ה • פרשת בשלח • י״ב בשבט תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 1/10 לפרשה
ציווי שאי אפשר לסרב לו
"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה. הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'
מעובד מ: לקוטי שיחות, חלק ז', עמ' 30 ואילך

למה דווקא "צו"?

הפרשה פותחת במילים "צו את אהרן ואת בניו". ורש"י מפרש: "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות".

הקדוש-ברוך-הוא מסר את מצוותיו לבני ישראל בשלוש לשונות: "אמור אל הכוהנים1", "דבר אל בני-ישראל"2 ו"צו את בני ישראל"3. ובשונה מ"'אמור' ו'דבר', דוקא 'צו' מבטאת זירוז לקיום מיידי.

ונשאלת השאלה:

מהי הייחודיות של הביטוי 'צו', על פני שני האחרים? ומדוע דוקא 'צו' מבטא זריזות?

צוותא וחיבור

הפירוש הפשטני למילה 'מִצְוָה' הוא – ציווי. על-פי פנימיות התורה, המילה 'מִצְוָה' היא מלשון 'צוותא' שמשמעו חיבור. כמו צוות עובדים שכולם חוברים זה לזה, כך על ידי קיום מצוה, היהודי העושה את המצווה מתחבר עם הקדוש-ברוך-הוא שציווה על המצוות.

הסיבה לכך שדווקא קיום מצוות מעשיות מקשר ומחבר את היהודי עם הבורא, נובעת מהפער שבין הקדוש-ברוך-הוא לאדם. האדם המוגבל, לא מסוגל להתחבר למהותו הרוחנית האין-סופית של הבורא, כי בין הבורא והנברא יש פער עצום, ולמעשה לא יכול להיות ביניהם קשר ויחס כלשהו.

אולם, כאשר הקדוש-ברוך-הוא מצידו פונה אל האדם ומְצַוֶה עליו לקיים את מצוותיו, הוא מעניק ליהודי אפשרות וסולל בפניו את הדרך לחבור אליו ולקשר אליו את נשמתו. וכאשר היהודי מקיים את הציווי בפועל נפתח צוהר ונוצר קשר וחיבור בין האדם לעומק רצונותיו של הקדוש-ברוך-הוא.

בנוסף לכך, עוד לפני שהיהודי מקיים את המצווה בפועל, בעצם הפנייה של בורא העולם אל האדם בציווי ובקשה שישמור את מצוותיו, כבר שם נוצר חיבור מסוים בין היהודי לבוראו.

קשר וחיבור עמוק

ודבר זה, הקשר והחיבור עם הבורא מעצם העובדה שהבורא ציווה עליו מצוות, בא לידי ביטוי במיוחד במצוות שנמסרו בלשון "צו":

הלשונות "אמור" ו"דבר", אכן מביעות את הבקשה של הקדוש-ברוך-הוא לקיים מצוותיו, אך עדיין מדובר במצב בו ייתכן שלמעשה היהודי לא יקיים את הציווי. כש'אומרים' לאדם לעשות מעשה או 'מדברים' איתו על כך, עדיין זכות הבחירה בידו. ואילו הלשון "צו", מבטאת פקודה וגזירה. כאשר 'מְצַוִים' על אדם לעשות משהו, ניטלה ממנו זכות הבחירה והוא מוכרח לקיים את הציווי.

לכן, בכל מצוה נוצר מסלול של חיבור אל מהותו האין-סופית של הקב"ה, מעצם הציווי. ועם זאת, הלשון בה נמסר הציווי מותירה ליהודי את הברירה לפעול לפי רצונותיו, ולא תמיד הקשר עמוק וחזק מספיק כדי לקיים את הציווי בפועל. רק הלשון "צו" שמשמעותה גזירה וחובה, מבטאת קשר וחיבור עמוק עם הקב"ה, וזו הוראה שלא ניתן לסרב לה. לכן רק הביטוי "צו" קשור בזריזות יתירה.


  1. 2. ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ב'.

  2. 2. שמות, פרק י"ד, פסוק ב'.

  3. 3. במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'.

הדרשות
הבאות
2/10
להתענג על המצוות
"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה. הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'
3/10
כשצריך, יוצאים החוצה
"וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר"
ויקרא, פרק ו', פסוק ד'
4/10
מתחילים מבחוץ
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
5/10
אש מלמעלה ואש מלמטה
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
6/10
"אש תמיד" בלב היהודי
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
7/10
אומרים 'תודה'
"אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן".
ויקרא, פרק ז', פסוק י"ב
8/10
לאכול כמו יהודי
"וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים, וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל"
ויקרא, פרק ח', פסוק כ"ב
9/10
מוכרחים לעבוד
"וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם, כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם"
ויקרא, פרק ח', פסוק ל"ג
10/10
מי צריך סייגים?
"וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה"
ויקרא, פרק ח', פסוק ל"ו
2/10
להתענג על המצוות
"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה. הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'
3/10
כשצריך, יוצאים החוצה
"וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר"
ויקרא, פרק ו', פסוק ד'
4/10
מתחילים מבחוץ
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
5/10
אש מלמעלה ואש מלמטה
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
6/10
"אש תמיד" בלב היהודי
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
7/10
אומרים 'תודה'
"אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן".
ויקרא, פרק ז', פסוק י"ב
8/10
לאכול כמו יהודי
"וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים, וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל"
ויקרא, פרק ח', פסוק כ"ב
9/10
מוכרחים לעבוד
"וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם, כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם"
ויקרא, פרק ח', פסוק ל"ג
10/10
מי צריך סייגים?
"וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה"
ויקרא, פרק ח', פסוק ל"ו

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].