ערבות רק בארץ?!
פרשתנו פותחת בהכרזה של משה רבינו בפני עם ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם.. ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל מחוטב עציך עד שואב מימך". והכוונה היא לערבות הדדית בין כל בני ישראל, הנדרשת לפני הכניסה לארץ ישראל. כריתת ברית, שכל בני ישראל יהיו ערבים זה לזה, ותמיד יגישו זה לזה עזרה וסיוע.
ההשלכות המעשיות מהערבות ההדדית הזו, לא היו מיידיות. רק אחרי שבני ישראל נכנסו לארץ הקודש, הם החלו לממש את הברית הזו, בעזרה וסיוע של שבטי ישראל זה לזה במלחמה על כיבוש הארץ1.
נשאלת השאלה: למה באמת הביטוי המעשי של ברית הערבות ההדדית, החל רק עם הכניסה לארץ, הרי היה ניתן לממש זאת בצורות שונות מיד לאחר שנעשו 'ערבים זה לזה'?
כמו גוף אחד
להבהרת הדברים, יש לעמוד על מהות המושג 'ערבות':
בדרך כלל, כאשר אדם עני וחסר-כל מבקש הלוואה, הוא נדרש להביא ערב בעל-אמצעים, שיביע נכונות לפרוע את ההלוואה במקומו, במקרה הצורך. לעומת זאת, עשיר שנדרש להלוואה, לא יביא עני שישמש לו כערב.
לפי-זה יש לתמוה, כיצד נעשו כל ישראל 'ערבים זה לזה'? הרי יש בעם ישראל גם צדיקים גדולים וגם אנשים פשוטים, כפי שאומר משה רבינו כאן – 'ראשיכם שבטיכם.. חוטב עציך ושואב מימך', ואיך ייתכן שהיהודי הפשוט יהיה ערב לצדיק גדול?
מוסבר על כך בתורת החסידות2 כי בני ישראל נמשלו לגוף שלם של אדם אחד. שבגוף האדם יש ראש ולב שהם האברים החשובים ביותר, ולעומתם יש ידיים ורגליים שחשיבותם פחותה משמעותית. וגם בבני ישראל, ישנם צדיקים שמקבילים לראש וללב, וישנם אנשים פשוטים שמקבילים לשאר אברי הגוף.
ואולם, על-אף חשיבותם הפחותה של שאר אברי הגוף, גם הם הכרחיים כדי שהגוף יהיה שלם ויתפקד כראוי. למשל, רק באמצעות הליכה ברגליים, יכול הראש לנוע ממקום למקום.
השלב של השלמת המטרה
זו הסיבה לכך, שכל יהודי יכול להיות ערב ליהודי אחר – ללא הבדל במעמדו ומצבו הרוחני, כי לצורך השלמת המטרה הכללית שלשמה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם, נדרש כל יהודי למלא את תפקידו ולעשות את חלקו הפרטי. לכן, למעשה, לכל בני ישראל יש משימה משותפת, ולצורך כך כולם נעזרים זה בזה.
ערבות מדהימה זו, באה לידי ביטוי במיוחד בכניסה לארץ ישראל וכיבושה. באותה עת, עזבו בני ישראל את החיים במדבר, ונכנסו לארץ ישראל במטרה לקדשה ולהביאה להשלמת תכליתה. לכן דווקא אז באה לידי ביטוי העובדה שלכל יהודי יחיד יש חלק בהשלמת המטרה, והערבות ההדדית קיבלה השלכות מעשיות ובאה לידי ביטוי בשטח.