קרבן בבית הפרטי
ימים ספורים לפני שיצאו בני ישראל ממצרים, הורה להם הקדוש-ברוך-הוא להביא קרבן בי"ד בניסן1. על כל אחד לקחת לביתו בעשרה בניסן שה המיועד להקרבה, ולשמור אותו כמה ימים, ולאחר מכן להקריבו בביתו הפרטי2.
המצווה להביא את הקרבן הזה, המכונה 'קרבן פסח', לא הייתה חד-פעמית לאותה שנה אלא לכל הדורות. ואולם בעוד שבפעם הראשונה 'קרבן פסח' נעשה בבתים הפרטיים, בדורות הבאים ההקרבה בבתים הפרטיים נאסרה, וכולם הקריבו את 'קרבן פסח', בבית המקדש ‘3כמו את כל שאר הקרבנות, העובדה שבמצרים כל אחד הקריב 'קרבן פסח' בביתו הפרטי, נראית כסוג של הקלה וויתור, אולם לאמיתו של דבר, יש כאן ביטוי לעיקרון חשוב ביותר.
המשימה: לרומם את העולם
יציאת מצרים הייתה אירוע מכונן בתולדותיו של עם ישראל היה זה השלב שבו החלה ההתהוות של בני ישראל כעם. כשבני ישראל צעדו ממצרים אל עבר הר סיני, לקבלת התורה, ה' בחר בבני ישראל להיות לו לעם.
בחירתו של הקדוש-ברוך-הוא בנו, הטילה עלינו משימה. היא העניקה לנו את הכוח ואת היכולת לממש את תכלית בריאת העולם. והתכלית היא לזכך ולעדן את העולם הזה הגשמי, ולהפוך אותו למקום ראוי לגילוי שכינתו של הבורא4.
זו גם המטרה והתכלית של בית המקדש, ככתוב5 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ליצור מקום בעולם בו האלוקות תאיר בגלוי, ותהיה בו השראת השכינה.
ויש לשים לב לכך, כי למרות שהפסוק מדבר על בית המקדש, לא נאמר "ושכנתי בתוכו", אלא "ושכנתי בתוכם". והכוונה היא – בתוך כל אחד ואחד מבני ישראל. כלומר, המשימה להשרות את השכינה בעולם, היא רחבה יותר מאשר התגלות אלוקות בבית המקדש. למעשה, כל יהודי נדרש לקדש ולזכך את עצמו ואת הדברים בעולם שאיתם הוא בא במגע, ולעשות את עצמו יחד עם חלקים רבים מהמציאות ראויים לכך שתשרה בהם השכינה6.
עידן שיא ההתגלות
מאחר ומימוש התכלית הזו, היא המשימה והתפקיד של עם ישראל, התהוות העם הייתה צריכה להיות מבוססת על צורת חיים זו. לכן, נדרשו בני ישראל להקריב את קרבן הפסח במצרים, דווקא בבתיהם הפרטיים. הייתה זו הכנה והכשרה למילוי תפקידם לקדש ולרומם את העולם כולו באמצעות זיכוך ועידון שלהם עצמם, חייהם האישיים, הדברים והמקומות הגשמיים בהם הם משתמשים ונמצאים.
בכל זמן ובכל מקום, עלינו להיצמד למטרה זו, שהיא התכלית שבשבילה נברא העולם, ולאמץ אורח חיים של קידוש העולם. בכך נחיש את בוא זמן הגאולה, שבו גילוי האלוקות בעולם יהיה מושלם. זמן בו העולם אכן יהיה מזוכך במידה כזו שה' ישכון בו בשיא הגילוי.