למה גוף שכולו נגוע – טהור?
כאשר מתפתחת אצל יהודי צרעת, וכתמים לבנים מתפשטים בגופו, עליו לפנות אל החכם שיקבע מה מהותם של הנגעים. אם החכם פסק שמדובר בנגע צרעת, הכהן מכריז על המנוגע כטמא ומצורע.
אחד הכללים המנחים באבחון נגעים הוא, שאם הנגע התפשט על כל הגוף כולו, "מראשו ועד רגליו"1 – אין זה נגע צרעת, והאדם אינו טמא. ובלשון הכתוב: "כולו הפך לבן – טהור הוא"2.
מתעוררת השאלה: מה ההסבר לכלל זה? הרי אם נגע קטן במקום אחד בגוף מטמא, נגע שהתפשט על כל הגוף כולו, בוודאי שצריך לטמא!
ויש תמיהה נוספת: חכמים משווים דין זה לתהליך שיתרחש בביאת המשיח, ואומרים "אין בן-דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות"3. כלומר, כשם שהתפשטות הנגע בכל הגוף היא אות וסימן לטהרתו, כך התפשטות הכפירה בכל העולם, היא הוכחה לגאולה קרובה. ושוב נשאלת השאלה: איך ייתכן שדווקא התפשטות גדולה של הכפירה, היא הוכחה לבוא הגאולה?
כך מתפתחת הצרעת
ההסבר לפי פשוטו הוא, שנגע צרעת בודד או כתמים אחדים שמתפשטים בגוף האדם, מורים על התפתחות אקראית של צרעת. לעומת זאת, כאשר נגע הצרעת מתפשט בכל גופו של האדם וכל עור בשרו נהיה לבן – ייתכן שזהו טבע גופו של האדם, שמהפך את גוון עורו הקיים לגוון בהיר ולבן.
לכן פוסקת התורה, שאם כל הגוף נהפך ללבן, אין זה סימן לצרעת – והאדם טהור.
התגברות הכפירה, גאולה קרובה
זו גם הסיבה לכך שהתפשטות הכפירה מוכיחה על גאולה קרובה:
בעולם מבולבל ומטושטש מבחינה רוחנית, יש אומות שמאמינות באלוהים אחרים אך טעותם וכפירתם של אותן אומות בקדוש-ברוך-הוא איננה נחלת כל העולם, עדיין לא ברור שיש חוסר מודעות וחוסר הכרה בהנהגתו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם.
אולם, אם ברור וניכר לכול שאמונת אומות העולם אינה תואמת את רצון ה', וגלוי וברור לכולם שדעתם היא כפירה – הדבר מוכיח על מודעות ברורה אצל בני ישראל שהקדוש-ברוך-הוא הוא מנהיג העולם, ואמונת שאר אומות העולם בטעות יסודה.
מצב טהור כזה, תואם את נבואת דניאל שבתקופה שלפני הגאולה "יתבררו ויתלבנו"4 הדברים, ולבני ישראל תהיה הכרה ברורה בהנהגתו הבלעדית של הבורא את העולם, ובטעותם של כל האומות הכופרות בה'.