מה הסיבה להמתנה?
לפי התורה, יש צורך בתהליך המתנה ארוך בין נטיעת האילן לבין המועד בו ניתן לאכול את פירותיו. בשלוש השנים הראשונות, נקראים פירות האילן 'ערלה' והם אסורים באכילה, ככתוב: "שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא ייאכל".
בשנה הרביעית, יש על הפירות קדושה ויש לאוכלם בירושלים עיר-הקודש, או לחילופין לפדות אותם בכסף ולקנות בהם אוכל על-מנת לאוכלו בירושלים1. רק בשנה החמישית, מותרים הפירות לאכילה בצורה רגילה ללא תנאים מיוחדים2.
ויש להבין: מהו הטעם להמתנה הארוכה מהנטיעה ועד ההיתר לאכול את הפירות, ומהו הסוד שמאחורי התהליך הממושך והמיוחד?
כוחה של השפעה פנימית
ההסבר הוא שאוכל ומשקה נכנסים אל תוך גוף האדם, ומשפיעים על פנימיותו. לכן, אכילה שלילית עלולה להשפיע לרעה ולפגום בכל הליכות חיי האדם. זו גם הסיבה לכך שהתורה אוסרת באכילה מיני מזון מסוימים, בעיקר מן החי. כדי למנוע את השפעתם השלילית על נפשו ועל הליכותיו של היהודי הטהור.
זו גם הסיבה להמתנה בת שלוש השנים לפני האכילה מפירות האילן. התורה מלמדת שהנוטע אילן על-מנת לאכול את פירותיו, נדרש לעבור תהליך ארוך של המתנה לפני אכילת הפירות בפועל. הכוונה היא להורות לנו לבחון ולבדוק היטב כל צעד במהלך החיים, שעשוי להיות לו השפעה פנימית ומשמעותית עלינו.
ההכנה שמבטיחה הגנה
בנוסף, שלוש השנים הראשונות והשנה הרביעית בה הפרות מתקדשים, מסמלים כמשל לדרך הרצויה בעבודת ה'.
ההתחלה של עבודת ה' מידי יום ביומו היא בעבודת התפילה, במהלכה האדם מתנתק לחלוטין מהוויות העולם. שלב זה במהלך היום, נרמז בשלוש השנים הראשונות לאילן, בהם הפירות אסורים באכילה באיסור מוחלט.
גם לאחר התפילה, אין לגשת מיד לעסקי העולם אלא יש ללמוד תורה, לפחות שעה קלה, ובלשון חכמים – "מבית הכנסת לבית המדרש"3. שלב זה מקביל לשנה הרביעית בה הפירות מותרים, אך יש לאוכלם בקדושה בירושלים.
לאחר ההכנה הראויה, בה התמלא האדם בתורה ובקדושה, הוא רשאי לגשת לעיסוקיו לצורכי פרנסתו, ולהיות בטוח שיצליח להישמר מכל השפעה שלילית.