מה פשר הכפילות?
בפרשת השבוע, חוזר משה רבינו ומזכיר לבני ישראל את מעמד הר סיני וקבלת התורה.
למעשה, חוזר משה רבינו על כל עשרת הדברות שנאמרו במתן תורה, כפי שתואר כבר בפרשת יתרו1, והתורה אף כותבת את כל דבריו.
והשאלה מתבקשת: לשם מה חוזרת התורה שנית על כל עשרת הדברות? האם לא מספיק לספר בקצרה שמשה חזר בפני בני ישראל על כל המעמד?!
שני היבטים בלימוד התורה
ההסבר טמון בהבנה של שני היבטים ודרגות שונות במהותה של התורה ולימודה.
ההיבט הראשון הוא, קדושת התורה ועליונותה על כל הבריאה. כלומר, חכמת התורה היא חכמה אלוקית קדושה, על-אנושית ונשגבה עד-כדי-כך שחכמים כינו אותה בשם 'חמדה גנוזה שגנוזה לך'2 – לקדוש-ברוך-הוא בעצמו.
מצד שני3, מאחר שהקדוש-ברוך-הוא חפץ להעניק אותה לבני ישראל, ירדה התורה מלמעלה למטה, להיות מובנת גם בשכל האנושי. הרצון העליון הוא, שבני ישראל ילמדו את התורה העליונה ויבינו את הדברים בשכלם.
אכן, יש ללמוד תורה מתוך שתי הנחות יסוד:
האחת – ההכרה בכך ששכל התורה הוא שכל אלוקי על-אנושי. ולכן, אם אדם נתקל בהלכה, מקטע או אפילו חלק שלם בתורה שלא מובן לו, עליו להאמין שכל התורה כולה קדושה ומדויקת בתכלית.
השנייה – היא ההחלטה הנחושה להתאמץ ולעמול באופן שיטתי ועקבי על-מנת להגיע להבנה מלאה בלימוד התורה, ללא הנחות וויתורים. שכן, עצם העובדה שהקדוש-ברוך-הוא נתן את התורה לעם ישראל, היא הוכחה כי רצונו הוא שהאדם יתייגע להבין את התורה בשכלו ולהפכה לקניינו.
כוח להאמין וכוח להתייגע
אם-כן, זו הסיבה להכפלת עשרת הדברות:
בפרשת יתרו, עשרת הדברות נאמרו ישירות מהקדוש-ברוך-הוא. מעמד זה נותן לבני ישראל את הכוח ללמוד תורה מתוך הנחת היסוד חדורת האמונה הטהורה, שהתורה היא חכמת הבורא, וגם אם לא הצלחנו להגיע להבנה מלאה, אין ספק שכל דבר בתורה מדויק בתכלית.
לעומת זאת, בפרשתנו נאמרו עשרת הדברות מפי משה רבינו, לאחר שעמל ויגע בלימוד ושינון התורה בכוחות עצמו.
מכאן עלינו לשאוב את הכוח והיכולת ללמוד תורה ולעמול בה בכוחות עצמנו, עד שבסופו של דבר נגיע להבנה מלאה במכמני התורה בשכלנו הגשמי.