למה פחד בלק?
בלק מלך מואב, חשש מאוד מפני בני ישראל המתקרבים לגבולו. הוא ראה את גודלו העצום של העם. היה מודע לניסים הגדולים שבני ישראל חוו וזכו לפרסום נרחב, ונתקף חרדה מפני מלחמה שעלולה להתרחש על ארצו.
באותה עת1, היו אומות שטענו כלפי הקדוש-ברוך-הוא שאין להאשים אותם בכך שבני ישראל עושים את רצון ה', ואילו אומות העולם עוברים על רצונו. שכן, הסיבה לכך, לטענתם, היא שלבני ישראל קמו נביאים שאומרים להם את דבר ה', בעוד שלאומות העולם אין נביאים שכאלה. בעקבות טענתם, העמיד ה' נביא גם באומות העולם, שידריך אותם בדרך החיים הנכונה לגביהם. היה זה בלעם בן בעור.
לכן הזמין בלק המפוחד מפני בני ישראל, את בלעם לבוא למואב ולקלל את בני ישראל, בתקווה שהקללה תזיק להם ותמנע מהם לנצח אותו במלחמה. ואולם הקדוש-ברוך-הוא מנע מבלעם למלא את בקשתו של בלק, ולמעשה יצאו מפיו רק ברכות לבני ישראל.
נשאלת השאלה: למה בכלל חשש בלק מפני בני ישראל, הרי הקדוש-ברוך-הוא כבר ציווה את בני ישראל – "אל תצר את מואב"2, כלומר, אל תעשו מצור עם מואב ואל תילחמו בו?
השנאה העזה של בלעם
לאמיתו של דבר, התמיהה איננה מכוונת כל-כך לגבי בלק, שאולי לא ידע על הציווי 'אל תצר את מואב', והשאלה היא במיוחד לגבי בלעם שהיה נביא, ובוודאי ידע שבני ישראל נצטוו לא להילחם במואב – מדוע בלעם לא סיפר על כך לבלק?
ההסבר הוא, ששנאתו של בלעם לבני ישראל הייתה שנאה עזה, חסרת כל ביסוס הגיוני. ולכן, על-אף שידע שלא קיים כל חשש שבני ישראל ילחמו במואב, לא סיפר על כך לבלק, כי בלעם עצמו חיפש הזדמנות לממש את זממו ולהזיק לעם ישראל.
עובדה זו שופכת אור על דברי רש"י: "כי בלעם היה שונאם יותר מבלק"3. לכאורה – על איזה בסיס כותב זאת רש"י? אלא שרש"י הבין שבלעם לא שיתף את בלק בציווי ה' 'אל תצר את מואב', מפני שנאתו הרבה לבני ישראל – עוד יותר משנאתו של בלק.
אהבה שאינה תלויה בסיבה
לפי זה מובן גם, מדוע נבואתו של בלעם בפרשתנו מכילה רמזים על העתיד להיות באחרית הימים:
בביאת המשיח, תתגלה האהבה העצומה של הקדוש-ברוך-הוא דאגתו ומסירותו לבני ישראל, אהבה שמשולה לאהבת אב לבנו. כשם שאהבת האב לבנו איננה תלויה בשום סיבה מסוימת, כזאת או אחרת, שבעקבותיה הוא אוהב את בנו, כך אהבת ה' לבני ישראל אינה תלויה בשום סיבה4.
לכן דווקא קללת בלעם הרשע ששנא את בני ישראל ללא כל סיבה – התהפכה לברכה ולנבואה על הגאולה, בה תבוא לידי ביטוי אהבתו העצמית של הקדוש-ברוך-הוא לעמו ישראל.

