ב"ה • פרשת בשלח • י״ב בשבט תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 1/10 לפרשה
משה וישראל – מציאות אחת
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
מעובד מ: ליקוטי-שיחות חלק כ"א, עמ' 173 ואילך

ויתור מפתיע

מתחילת ספר שמות, בו מסופר על לידתו של משה רבינו, שמו של משה מופיע בכל פרשיות התורה1. יוצאת מן הכלל היא פרשתנו, פרשת תצוה, בה לא נזכר שמו של משה רבינו אפילו פעם אחת2, אלא רק נרמז במילים "ואתה תצוה"3, כשהכוונה במילה "אתה" היא כמובן למשה.

הסיבה לכך נעוצה בדברי משה רבינו, שאם הקדוש-ברוך-הוא איננו סולח לעם ישראל על חטא העגל, או-אז "מחני-נא מספרך אשר כתבת"4. למרות שלמעשה בקשתו של משה התקבלה והקדוש-ברוך-הוא סלח לעם ישראל5, נותר רושם מדבריו של משה רבינו, ושמו נעדר מפרשה אחת בתורה.

ויש להבין:

מה פשר הנכונות של משה רבינו למחוק את שמו מן התורה מלכתחילה? הרי התורה היא הדבר החשוב ביותר למשה רבינו – תמצית חייו. היא גם נקראת על שמו "תורת משה"6. אם כן, למה היה משה מוכן להקריב את כל היקר לו למען אנשים במצב שפל כל-כך, עובדי עבודה-זרה?

קשר עמוק וחזק

העובדה שמשה רבינו מוכן לוותר על הכל עבור עם ישראל, גם בעבור אלו השקועים בעבודה-זרה, נובעת מהקשר המיוחד בין משה רבינו ועם ישראל. קשר זה עמוק וחזק אף יותר מהקשר של משה והתורה.

התורה אמנם נקראת על שמו של משה, אולם עם ישראל לא רק נקרא על שמו, אלא הוא חלק בלתי נפרד ממשה רבינו. כך הגדירו חז"ל את מהותו של קשר ייחודי זה: "משה הוא ישראל, וישראל הם משה"7. זוהי למעשה מציאות אחת.

בקשר הזה אין הבדלים בין יהודי ליהודי או שינויים לפי רמתו הרוחנית של היהודי. עם ישראל כולו על כל גווניו, חשוב ויקר למשה, ואין הוא יכול לוותר עליו. ממש כפי שאצל הקדוש-ברוך-הוא בעצמו "ישראל קדמו לתורה"8, ללא הבדלים באיזה יהודי מדובר, צדיק או רשע חלילה.

מסירות-נפש ל'אהבת ישראל'

אולם, למרות הקשר המיוחד והמופלא בין משה רבינו ועם ישראל, לא היה קל למשה לוותר על חלקו בתורה הקדושה. בעובדה שהוא עשה זאת, בהקרבה גדולה ובקושי עצום, ללא הבט על מצבם של היהודים עבורם הוא מקריב את היקר לו, יש מסר לכל אחד מאיתנו.

עלינו לוותר על הכל למען טובתו של יהודי נוסף, ולדאוג לחבר גם במסירות-נפש ממש. קל-וחומר כאשר מדובר בוויתור קטן על נוחות זמנית. וכל זאת, ללא הבדל במי מדובר, מכיוון שכל עם ישראל הם מציאות אחת.


  1. 7. ראה פירוש הרמב"ן על התורה, בתחילתו.

  2. 6. 'בעל הטורים', תחילת פרשת תצוה.

  3. 5. תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'.

  4. 4. ויקהל, פרק ל"ב, פסוק ל"ב.

  5. 5. שלח, פרק י"ד, פסוק כ', וראה בפירוש חזקוני שם.

  6. 6. מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ב.

  7. 7. פירוש רש"י, חוקת, פרק כ"א, פסוק כ"א.

  8. 8. 'בראשית רבה', פרשה א', פיסקה ד'.

הדרשות
הבאות
2/10
החלק המובחר שבתורה
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
4/10
אחדות על אף ההבדלים
"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'
2/10
החלק המובחר שבתורה
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
4/10
אחדות על אף ההבדלים
"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].