הברכה מעוררת לתשובה?!
בפרשה הקודמת, פרשת 'כי תבוא' נימנו ברכות רבות שיחולו על עם ישראל בזכות שמירת התורה והמצוות1. ולחילופין, קללות קשות שעלולות לבוא אם יסורו מהדרך הישרה.
בפרשתנו מוסיף הקדוש-ברוך-הוא ואומר לבני ישראל, שאם אכן לא יקיימו את התורה והמצוות ויבואו עליהם קללות וייסורים, מצב עגום זה יגרום לעם לחזור בתשובה שלימה, ואחרי תשובה שכזו, הקדוש-ברוך-הוא יוציא את בני ישראל מהגלות הקשה לגאולה.
ובלשון הכתוב: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך".
ונשאלת השאלה: לכאורה, התעוררות התשובה תהיה בעקבות התממשות הייסורים והצרות שנאמרו בקללות החמורות. אם כן, מדוע נאמר שהתשובה תבוא בעקבות "הברכה והקללה"? איך הברכה מהווה גורם להתעוררות התשובה?
הקללה שאחרי הברכה
הדברים יובנו לפי המשל הבא:
כאשר עני מרוד נדרש לישון ברחוב ולאכול מנות אוכל עלובות, מצבו בהחלט גורם לו עוגמת-נפש רבה. ועם זאת, הוא אינו חש בצער בלתי נסבל כי ההרגל נטמע בו ועשה את שלו.
לעומת זאת, כאשר עשיר גדול שירד מנכסיו נאלץ להסתובב ברחובות העיר ולקבץ נדבות, הוא עושה זאת במפח-נפש וסבלו גדול לאין שיעור מזה של העני שהתרגל למצבו2.
גם בענייננו, כאשר הקדוש-ברוך-הוא מבקש להביא את בני ישראל להתעוררות תשובה גדולה וחזקה כזו שתביא לגאולתם מהגלות, הגורם שמביא להתעוררות התשובה חייב להיות חזק ועוצמתי במיוחד.
לכן, תחילה מביא ה' על עמו ברכה ושפע רב. ורק לאחר שיתרגלו לחיי שפע וטובה מרובה, יבואו הצרות וייסורי הגלות שיהיו קשים מאד, כמו סבלו של העשיר שהפך לעני, ולכן יהיו גורם להתעוררות תשובה עמוקה מאוד, כזו שבעקבותיה יצאו מגלות לגאולה.
שפע ברכות לכל יהודי
לפנינו דבר נפלא:
גם יהודי שחטא וסר מהדרך הישרה לגמרי, כך שהוא ראוי לייסורים וגלות, רחמנא ליצלן, גם הוא זוכה שהקדוש-ברוך-הוא מביא עליו תחילה שפע רב ומרעיף עליו ברכות. ואם הוא ישוב בתשובה באותה עת, מתוך השפע והברכות, ייחסך כל הצורך בייסורים והוא יישאר עם שפע הטובה והברכה.
הדבר מלמד על האהבה העצומה של הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל. עד-כדי-כך שגם כאשר הם חוטאים ולא עושים את רצונו, הוא מסובב את הדברים כך שיעשו תשובה, ישובו לדרך הישרה ויזכו לצאת מגלות לגאולה.