הנחת התפילין על היד והראש
אחת המצוות האמורות בפרשתנו, היא מצוות הנחת התפילין על היד ועל הראש, ככתוב: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך".
וכאשר מעיינים בספר ההלכה המפורסם של הרמב"ם, 'משנה תורה', מבחינים בדבר-פלא. בכל הפעמים1 שבהם הרמב"ם מזכיר את מצוות תפילין, הוא מקדים את הנחת התפילין של ראש, להנחת התפילין של היד.
ונשאלת השאלה: הרי בפסוק נאמרה הנחת התפילין של יד, לפני הנחת התפילין של ראש, ולכן למעשה מניחים תחילה את התפילין של יד, ורק לאחר-מכן את התפילין של ראש2. אם-כן מדוע מקדים הרמב"ם תמיד את הנחת התפילין של ראש?
שמו של ספר 'אהבה'
ההסבר טמון בשם הספר שבו כלל הרמב"ם את הלכות תפילין:
חיבורו הגדול של הרמב"ם נחלק ל-14 חלקים (בגימטריה י"ד, ולכן הוא קרוי 'יד החזקה'). והחלק שבו שילב הרמב"ם את דיני מצוות תפילין, נקרא ספר 'אהבה'.
ועל הסיבה לשמו של חלק זה, כותב הרמב"ם: "המצוות שהן תדירות שנצטווינו בהם כדי לאהוב את המקום ולזכרו תמיד". כלומר, בספר זה עוסק הרמב"ם במצוות שמטרתן לאהוב את ה' ולזכור אותו תמיד.
ולכן, כלל הרמב"ם בספר זה אף את הלכות קריאת שמע, מזוזה, תפילה וכד', שהמשותף לכולן הוא שמצוות אלו מהוות ביטוי לאהבת ה' – וקיומן התמידי.
תפילין של ראש – בכל רגע!
לפי זה, מובן מדוע הרמב"ם מזכיר את הנחת תפילין של ראש לפני הנחת תפילין של יד:
לשון הפסוק ביחס למצוות תפילין של יד, הוא: "וקשרתם לאות על ידך". ואילו על מצוות תפילין של ראש, נאמר: "והיו לטוטפות בין עיניך". כלומר, בתפילין של יד, מקיימים את המצווה בעת הנחת וקשירת התפילין על היד. ואילו בתפילין של ראש, מקיימים מצוה בכל רגע בו התפילין הם על הראש3.
זו גם הסיבה לכך שנוסח הברכה שתיקנו חכמי ישראל לתפילין של יד, הוא: "להניח תפילין" – כי המצווה היא ההנחה והקשירה בלבד. ואילו הנוסח לברכת תפילין של ראש, הוא: "על מצוות תפילין" – כי המצווה היא בכל רגע4.
לכן מקדים הרמב"ם ומזכיר את מצוות תפילין של ראש ראשונה, כי היא שייכת יותר לספר 'אהבה' הכולל את המצוות שמקיימים כדי לזכור את הבורא בכל רגע. שכן, בתפילין של ראש אכן אנו מקיימים מצוה בכל רגע שהתפילין מונחות על הראש.