רהיטים ללא בית?
בפרשתנו מצווה ה' להקים את המשכן. והפרשה מתארת בפירוט רב את ציווי ה' למשה, הכולל את פרטי כלי המשכן, וכן את צורתו ומידותיו המדויקות של המבנה. בפרשות הבאות מתארת התורה את העברת הציווי אל בני ישראל, ואת הביצוע בפועל.
ואולם הסדר בו מופיעים הציוויים על עשיית המשכן וכליו, נראה בלתי מובן:
תחילה מפורטות ההוראות לבניית הארון ושאר הכלים, ורק אחר-כך באות ההוראות לבניית המשכן. סדר זה נראה כבלתי אפשרי. ההיגיון אומר שתחילה יש להקים מבנה, ורק לאחר מכן לבנות כלים, אותם יאכלס המבנה!
את התכנון מתחילים מהמטרה
ואכן, בתיאור תהליך הבניה בפועל, מתארת התורה את בניית הכלים. שכן, זהו הסדר הנכון בבנייה.
רש"י בפירושו מתייחס לבעיה, וכותב1: "משה ציווה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואחר-כך משכן. אמר לו בצלאל, מנהג עולם לעשות תחילה בית ואחר-כך משים כלים בתוכו".
עם זאת, מופיעים בפרשתנו תחילה הציוויים על עשיית כלי המשכן, כשהראשון ביניהם הוא הארון. הסיבה לכך היא שיש להבחין בין סדר הבניה בפועל לסדר התכנון. הבניה אכן צריכה להתחיל מהמבנה, לפי הסדר שיאפשר הקמה ראויה ואחסון ראוי. ובכל זאת, בתכנון מתחילים מהמטרה והעיקר. מדברים תחילה על התכלית, ורק אחר-כך על ה'מסביב'.
ארון העדות, בו שרתה השכינה2, מהווה את עיקר ותכלית המשכן, שמטרתו היא "ושכנתי בתוכם"3. לפיכך, הציווי על בניית הארון הוא הראשון, על אף שבנייתו נדחתה לאחר הקמת המבנה.
בידינו להגיע ליעד
מטרת בניית המשכן היא לשמש מקום להשראת השכינה וגילוי האלוקות בעולם. לפי שעה, מטרה זו עדיין לא הושגה במילואה, כפי שניתן להיווכח מעובדת היותנו בגלות.
מימושה של מטרה זו, צריך להיות מבחינתנו משימה ראשונה במעלה. כשם שבני ישראל נתנו ברצון את כל הנדרש לצורך הקמת המשכן וכליו4, כך עלינו להשקיע את כל כוחותינו כדי להשלים את המטרה הזו במילואה. מאמץ, ועוד מאמץ בכיוון זה, יעשו את העולם למקום טוב יותר, מקום שבו תשרה ותתגלה השכינה במהרה.