למה להסיר את בגדי הזהב?
ביום הכיפורים מוטל על הכהן הגדול העובד בבית-המקדש לכפר על בני ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא. במשך היום, עליו לבצע שורה של עבודות, ורגעי השיא של עבודת היום הם בכניסתו בפעם היחידה בשנה לקודש-הקדשים.
לקראת הכניסה לקודש-הקדשים מְצוּוֶה הכהן הגדול – "כתונת בד קודש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף"1. כלומר, עליו לפשוט את בגדי הזהב המפוארים שהוא רגיל ללבוש תמיד, וללבוש בגדי לבן פשוטים.
עבודת הכוהנים בבית המקדש מסמלת את עבודת ה' של כל יהודי בכל עת. ולפי זה יש להבין: מה ניתן ללמוד מכך שהכהן פושט את בגדי הזהב ולובש בגדי לבן?
ללא כוונות רווח
עבודת הכהן הגדול שנועדה לסייע לכלל ישראל לכפר על עוונותיהם, מלמדת כיצד יש לקרב יהודים לתורה ולמצוות:
ראשית, על כל אחד מוטלת החובה לעזור ליהודים נוספים ללא מטרות רווח, ומבלי לערב נטיות אישיות. לצורך כך יש להסיר את 'בגדי הזהב' המסמלים כבוד ותהילה, וללבוש במקומם 'בגדי לבן' – בגדים פשוטים המסמלים גישה נטולת אינטרסים .
בגדי הלבן משמשים בדרך כלל את הכוהנים הרגילים, המכונים 'כהן הדיוט'. לבישתם מלמדת על הצורך לעסוק בקירוב לאחר 'לבישת' רצון פשוט, ולשם מטרה טהורה – לקרב יהודים ולסייע להם לכפר על מעשיהם, ללא 'בגדי זהב' הרומזים למטרות של רווח, כבוד ותועלת אישית.
להתמקד בפנימיות
מדובר במשימה לא פשוטה לביצוע. שכן, אך טבעי הוא שבפעילות יהיה מעורב רצון להפיק רווח ותועלת אישית.
לכן אומרת התורה, כי כדי להצליח ולהביא לבני ישראל כפרה מושלמת, על הכהן להיות 'בפנים':
פסגת אירועי יום-כיפור והשלמת הכפרה, הייתה דווקא בתוך קודש-הקדשים2 פנימה. כך מוטל עלינו להתעלם מכל המעשים החיצוניים והמעידות השליליות שלנו, ולגלות את הפנימיות הטהורה של נשמתנו, החפה מכל אינטרס זר.
בנשמתם, כל בני ישראל הם גוף אחד ממש3. וכאשר נתמקד בפנימיות ובעומק הנשמה ומקורה האלוקי, נעורר בעצמנו רצון לסייע ליהודים נוספים מתוך כוונה טהורה, ללא מניעים חיצוניים ומבלי לערב נטיות אישיות.