אשל במדבר
בפרשת השבוע מסופר על תקופת מגוריו של אברהם אבינו בבאר שבע. התורה מרחיבה ומתארת שאברהם קבע שם את מושבו, ואף נטע שם "אשל". כלומר, אילן מרובה ענפים, שיכולים להגן על היושבים תחתיו מהשמש הלוהטת בחום המדברי, ואף ללקט ממנו פירות מאכל1.
ויש לעיין: מהי החשיבות הרבה שרואה התורה בנטיעת ה'אשל' עד-כדי-כך שהדבר מפורש בפסוק?
גם מלון, גם בית-דין
כאמור, הפירוש הפשוט של המילה 'אשל' הוא אילן מסועף בענפים, אך חכמינו אומרים שהמילה 'אשל' רומזת למשמעות רחבה יותר של מפעל 'הכנסת האורחים' שניהל אברהם אבינו. לפי הפרשנות המרחיבה2, המילה 'אשל' שהיא ראשי-תיבות 'אכילה, שתיה, לינה', מלמדת שאברהם אבינו בנה בבאר-שבע אכסניה, בה הוא קיבל את האורחים ודאג לכל מחסורם – אוכל, שתיה ולינה.
בנוסף, חכמינו מספרים כי בין עוברי האורח שהיו מגיעים לפתחו של אברהם, היו מתנהלים וויכוחים וסכסוכים רבים, ואברהם תחם אזור מסוים בתחום מושבו, והכריז עליו כבית-דין קטן שישפוט בין יריבים, ויוביל להסכמים שיהיו מקובלים על שני הצדדים.
אם כן, אנו עדים להתנהגות מופלאה מצידו של אברהם אבינו:
לפי הליכות הנימוס והמוסר, כאשר אדם פוגש עובר-אורח הזקוק לאירוח ודברים בסיסיים, הוא משתדל לעזור לו ולספק את צרכיו. עם זאת, שום קוד אתי ומוסרי לא מחייב את המארח לדאוג לכל מחסורו של האורח ולספק לו מעבר לאוכל ושתיה גם לינה, ושירותי השכנת שלום.
אך אברהם אבינו לא אמר די בסיפוק הצרכים הבסיסיים של אורחיו. במידת חסידותו המופלגת, הוא דאג לכל מחסורם של אורחיו בצורה מושלמת. למשל, המזון שאברהם הגיש לאורחיו, לא היה רק לחם ומים ומצרכים בסיסיים אלא כל אורח שבא לפתחו של אברהם אבינו, קיבל סעודה דשנה עם בשר, יין ועוד מיני מגדים.
חינוך יהודי עשיר
זו הסיבה שהתורה מספרת לנו על נטיעת ה'אשל' של אברהם אבינו בבאר שבע. כדי ללמדנו על עוצמתה של מידת החסד של אברהם, ועד היכן הגיעה 'הכנסת האורחים' בה נהג.
ויש כאן מסר לכל אחד ואחת: מצופה מאתנו לסייע לזולת, לא רק במידה מינימלית הכרחית אלא להוסיף ולעשות חסד בשפע רב.
כך עלינו לנהוג גם בנושא חינוך הילדים שלנו. אי אפשר להסתפק במתן חינוך יהודי בסיסי. כדי להעמיד את הילדים בקרן אורה ולהעלות אותם על הדרך הישרה, החינוך היהודי צריך להיות מעמיק, רחב ועשיר.