ערים או כפרים?
לקראת סיום הפרשה, מספרת התורה על יאיר בן מנשה ועל מעשיו האמיצים בכיבוש ערי הגלעד. והתורה מוסיפה: "וילכוד את חוותיהם, ויקרא אתהן חוות יאיר". כלומר, לאחר הכיבוש הוא החליף את שמות הערים, וקרא להן "חוות יאיר".
ועל כך מפרש רש"י, כי משמעות המילה 'חוותיהם' היא 'כפרים קטנים'1.
נשאלת השאלה: בספר 'דברים' מתואר האזור שכבש יאיר כ'שישים ערים בחבל ארגוב'. ומכאן שמדובר בשטח גדול ביותר המכיל שישים ערים גדולות. אם כן, מדוע מפרש רש"י שמדובר בכיבוש של 'כפרים קטנים'?
הכיבוש המשמעותי
ההסבר הוא, שסביב כל עיר יש פרברים וכפרים קטנים. העיר הגדולה הממוקמת במרכז, נקראת 'אב' של הכפרים הקטנים הפזורים סביבה, ומכונים 'בנים' של העיר הגדולה.
ליאיר בן מנשה לא היו ילדים. לכן, לאחר שכבש את כל שישים הערים הגדולות שבחבל ארגוב, לא קרא את הערים על שמו, כי לא היה לו עניין בכך. אך את הכפרים הקטנים שמכונים 'בנים' של העיר המרכזית, הוא בחר לקרוא על שמו – 'חוות יאיר' – כדי להשאיר לעצמו שם וזיכרון.
למעשה, מספרת התורה כי לא רק יאיר בן מנשה שינה את שמות הערים שכבש, אלא גם בני שבט ראובן שכבשו ערים בעבר הירדן, שינו את שמות הערים משמות של עבודה-זרה לשמות של קודש, מתוך תקווה להפוך את המציאות השלילית של הערים – לחיובית2.
על-פי פנימיות התורה, נראה כי למרות שגם שבט ראובן וגם יאיר בן מנשה שינו שמות, יש ביניהם הבדל מהותי:
בדרך כלל, בן העיר הגדולה מכיר את המלך טוב יותר מאשר בן הכפר הקטן והמרוחק. לכן, על-אף שכיבוש הערים הגדולות בידי בני ראובן, מסמל 'כיבוש' של העבודה-הזרה והפיכתה לקדושה, אין זה מהפך משמעותי כל-כך, כי בני העיר הגדולה כבר מודעים למציאותו של המלך3.
דווקא מעשהו של יאיר בן מנשה, שהפך את 'חוותיהם' של הגויים ל'חוות יאיר', מלשון 'חיוּת' ו'אור', מבטא מהפך משמעותי יותר. זהו כיבוש שהופך לקדושה גם את הכפר הקטן שאינו מכיר במציאותו של המלך.
לקראת עולם טוב יותר
המשימה הזו מוטלת על כולנו:
עלינו להתאמץ ככל יכולתנו להפוך את העולם הזה לקדוש יותר וטהור יותר. על-ידי העיסוק בתורה ומצוות כראוי, והשפעה טובה על הסביבה, נחדיר את אור הקדושה בחומריות העולם ונביא את הגאולה.