לקנות חוכמה?!
בין המצוות המופיעות בפרשתנו, ניתן למצוא את הציווי להדר ולכבד את הזקנים, ככתוב: "מפני שֵׂיבָה תקום, וְהָדַרְתָּ פני זקֵן".
חז"ל אומרים1, כי המִצְוָה "מפני שיבה תקום", מתייחסת לכל אדם מגיל שבעים ומעלה2, שיש לכבדו מפאת גילו וניסיונו בחיים, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך3. ואולם לגבי "והדרת פני זקן" נפסק בפועל4 ש"זקן" הוא "זה שקנה חוכמה", כלומר, תלמיד-חכם, ואפילו אם הוא צעיר לימים.
הלכה זו מבוססת על דברי התנא רבי יוסי הגלילי, שדורש כך במשמעות הפסוק5.
ונשאלת השאלה: מה פשר ניסוח הדברים "זה שקנה חוכמה"? הרי חוכמה וידע, הם ענין רוחני-שכלי ולא דבר מוחשי-פיזי, ולמה לא נאמר שזקן הוא "זה שיש בו חוכמה" או "זה שחכם"?
הון נצחי
מדברי הנביא ירמיהו, ניתן להסיק שדיוק הלשון "שקנה", רומז לכך שהתורה אינה ידע שהאדם קולט ולאחר מכן שוכח, אלא התורה נחקקת היטב בזיכרון של האדם, והופכת חלק בלתי נפרד ממנו לנצח - כמו שנאמר6: "ותופשי התורה". כלומר, התורה תפוסה בידיהם של החכמים לומדי התורה, ושמורה בזיכרונם לעד.
הבנה זו מבליטה את המעלה הייחודית של לימוד תורה. כאשר התורה שמורה בזיכרונו של אדם, היא נוכחת בקרבו בכל רגע, גם כאשר הוא טרוד בענייני העולם ולא עוסק בלימוד פעיל. בכך ה' שוכן תמיד בתוך נפשו של האדם. גם במצבים בהם התורה לכאורה לא נמצאת בראש מעייניו, התורה קיימת בתוכו והיא חלק ממנו, כדברי דוד המלך בתהילים: "ותורתךָ בתוך מֵעָי"7.
זיכרון שמנחה ומכפר
כל יהודי צריך להתאמץ לחקוק את התורה בזיכרונו, כך שהיא תישאר עימו בכל מצב ובכל שעה. על כל אחד ללמוד את הלכות תרי"ג מצוות התורה, כדי להמשיך את אור ה' על תרי"ג הבחינות הקיימות בנשמה. וכשאין אפשרות לחקוק את כל התורה בזיכרון, יש לשנן לפחות את חמשת חומשי התורה (שהם שורש כל התורה שבכתב ושבעל פה), ואת סדר 'קדשים' שבתורה שבעל-פה, הנקרא בדברי חז"ל "חוכמה"8, ולפי דברי הזוהר הקדוש, מסוגל לכפר על עוונותיו של האדם.
כאשר התורה לא נשארת רק כיֶדַע חיצוני, אלא עוברת למעמד של חקיקה בנפש וחלק בלתי נפרד מהאדם, היא מאירה לאדם את דרכו, משפיעה עמוקות על תודעתו ועל תהליך קבלת ההחלטות שלו, ובכך משמרת את נוכחות השכינה בתוכו ומקדשת את חייו בכל עת9.
ראה תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג, עמוד א' (כדעת רבי יוחנן). ↩
ספר יראים, סימן ל"ו. סמ"ק (ספר מצוות קטן), סימן נ"ב. וכן נפסק בשולחן ערוך. - לדעת האר"י ז"ל וכמה מהפוסקים, יש לעמוד מפני זקן בן שישים ומעלה (ראה 'ליקוטי תורה' להאר"י ז"ל, טעמי המצוות, פרשת קדושים). ↩
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ד, סעיף א'. ↩
שולחן ערוך שם. ↩
תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב'. ↩
ירמיהו, פרק ב', פסוק ח'. ↩
תהילים, פרק מ', פסוק ט'. ↩
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'. ↩
לפי מאמר "והדרת פני זקן", 'ליקוטי תורה', פרשת קדושים, דף ל', ד'. - הרבי מליובאוויטש כותב באגרות רבות, כעצה נגד מחשבות זרות ועוד, לשנן דברי תורה בעל-פה, וגם את המאמר "והדרת פני זקן":… "וגם שיהיה חקוק בזכרונו בעל פה, על כל פנים איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ויחזור עליהם בלכתו בדרך כו' וכו', וכן כדאי שיידע בעל פה המאמר 'והדרת פני זקן' של סוף פרשת קדושים בליקוטי תורה" ('אגרות קודש', חלק ט', עמוד רס"ט). ↩