להיות מציאות של תורה

למה 'בחוקותי' הוא עמל תורה?

פרשת השבוע פותחת בפסוק "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". הקדוש-ברוך-הוא מבקש מכל יהודי לצעוד ולהתנהג על-פי חוקי התורה, ומבטיח כי בשל כך יזכה לשכר של שפע רב, כפי שמפורט בהרחבה בפסוקים הבאים.

על פסוק זה מפרש רש"י: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה"1.

נשאלת השאלה: בדרך כלל המילה 'חוקים' מתפרשת על ציוויי התורה, ובאופן פרטי יותר, המצוות שאין להן טעם ונימוק המובנים בשכל. אם כן, מדוע רש"י שפירושו הוא לפשוטו של מקרא, מפרש שהכוונה לעמל בתורה?

התאחדות מלאה עם התורה

על-פי החסידות2, המשמעות הפנימית של המילה 'בחוקותי' היא מלשון 'חקיקה':

כאשר אדם כותב בדיו על נייר, על-אף שהאותיות בהחלט מתחברות עם הנייר, עדיין האותיות אינן חלק מהנייר עצמו אלא דבר נוסף ונפרד. במשך הזמן, האותיות אף עלולות להתקלף ולהימחק. לעומת זאת, כאשר אדם חוקק אותיות באבן, האותיות הופכות לחלק בלתי נפרד מהאבן עצמה, ולא ניתן להפרידן מהאבן בשום אופן.

לכן התורה משתמשת במילה 'בחוקותי' ביחס לעמל בתורה. ללמד שהקדוש-ברוך-הוא מבקש מכל יהודי ללמוד תורה בצורה של 'חקיקה', במידה כזו שהלומד יתאחד עם התורה באחדות מלאה. עד-כדי-כך שהלומד לא יהיה מציאות נפרדת מהתורה, אלא הוא עצמו יהפוך למציאות של תורה.

בקבלת-עול, ללא אינטרסים

זו כוונתו של רש"י המפרש "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה". הדרך ללמוד תורה בצורה כזו שהלומד מתאחד עם התורה עד כדי 'חקיקה' – היא 'שתהיו עמלים בתורה'.

כאשר אדם לומד תורה בעמל ויגיעה, מתוך קבלת עול-מלכות-שמים וללא אינטרסים אישיים, הוא נעשה כלי ראוי להכיל את אור התורה, ומסוגל להפוך למציאות של תורה.

בלימוד התורה, אכן נדרשת הבנה והשגה וצריך להבין ולדעת כל דבר שלומדים על בוריו. אך נקודת המוצא ממנה יש לגשת ללימוד התורה, צריכה להיות קבלת-עול והתבטלות כלפי "נותן התורה". לכן הלימוד צריך להיות מתוך הכרה שכל היכולות וההצלחות הלימודיות וההבנה הטובה, נועדו אך ורק בכדי למלא את רצון ה' – ולא לצורך עניין אישי כזה או אחר.

וזוהי הדרישה בפסוק "אם בחוקותי תלכו":

לימדו תורה בעמל ובקבלת-עול, מתוך מאמץ ויגיעה מתמדת להבין ולדעת את דברי התורה. כך תתאחדו עם התורה, עד שכל מציאותכם תהיה 'חקוקה' בה, ומציאותכם תהפוך לחלק בלתי נפרד מהתורה הקדושה, ובסופו של דבר תהיו מציאות של תורה'.

1. מקור הדברים הוא ב'ספרא' כאן.
2. לקוטי תורה, תחילת פרשת בחוקותיי.

הדרשות
הבאות

2/10

תלכו ותתענגו

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ג'

3/10

היהודי השלם

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

4/10

מתי יתרחשו הניסים?

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

5/10

התורה – מהות החיים

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

6/10

כך ישקוט היצר הרע

"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'

7/10

כשהנברא דומה לבורא

"וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ט'

8/10

קללות שהן ברכות גדולות

"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ט"ו

9/10

בתמריץ לאליהו הנביא

תמריץ לאליהו הנביא

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב

10/10

להימנע מחישובי חשיבות

"לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ, וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ, לֹא יִגָּאֵל"

ויקרא, פרק כ"ז, פסוק ל"ג

2/10

תלכו ותתענגו

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ג'

3/10

היהודי השלם

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

4/10

מתי יתרחשו הניסים?

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

5/10

התורה – מהות החיים

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'

6/10

כך ישקוט היצר הרע

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'

7/10

כשהנברא דומה לבורא

"וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם"

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ט'

8/10

קללות שהן ברכות גדולות

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ט"ו

9/10

בתמריץ לאליהו הנביא

תמריץ לאליהו הנביא

ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב

10/10

להימנע מחישובי חשיבות

ויקרא, פרק כ"ז, פסוק ל"ג

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

למה 'בחוקותי' הוא עמל תורה?

התאחדות מלאה עם התורה

בקבלת-עול, ללא אינטרסים

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות