למה 'בחוקותי' הוא עמל תורה?
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". הקדוש-ברוך-הוא מבקש מכל יהודי לצעוד ולהתנהג על-פי חוקי התורה, ומבטיח כי בשל כך יזכה לשכר של שפע רב, כפי שמפורט בהרחבה בפסוקים הבאים.
על פסוק זה מפרש רש"י: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה"1.
נשאלת השאלה: בדרך כלל המילה 'חוקים' מתפרשת על ציוויי התורה, ובאופן פרטי יותר, המצוות שאין להן טעם ונימוק המובנים בשכל. אם כן, מדוע רש"י שפירושו הוא לפשוטו של מקרא, מפרש שהכוונה לעמל בתורה?
התאחדות מלאה עם התורה
על-פי החסידות2, המשמעות הפנימית של המילה 'בחוקותי' היא מלשון 'חקיקה':
כאשר אדם כותב בדיו על נייר, על-אף שהאותיות בהחלט מתחברות עם הנייר, עדיין האותיות אינן חלק מהנייר עצמו אלא דבר נוסף ונפרד. במשך הזמן, האותיות אף עלולות להתקלף ולהימחק. לעומת זאת, כאשר אדם חוקק אותיות באבן, האותיות הופכות לחלק בלתי נפרד מהאבן עצמה, ולא ניתן להפרידן מהאבן בשום אופן.
לכן התורה משתמשת במילה 'בחוקותי' ביחס לעמל בתורה. ללמד שהקדוש-ברוך-הוא מבקש מכל יהודי ללמוד תורה בצורה של 'חקיקה', במידה כזו שהלומד יתאחד עם התורה באחדות מלאה. עד-כדי-כך שהלומד לא יהיה מציאות נפרדת מהתורה, אלא הוא עצמו יהפוך למציאות של תורה.
בקבלת-עול, ללא אינטרסים
זו כוונתו של רש"י המפרש "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה". הדרך ללמוד תורה בצורה כזו שהלומד מתאחד עם התורה עד כדי 'חקיקה' – היא 'שתהיו עמלים בתורה'.
כאשר אדם לומד תורה בעמל ויגיעה, מתוך קבלת עול-מלכות-שמים וללא אינטרסים אישיים, הוא נעשה כלי ראוי להכיל את אור התורה, ומסוגל להפוך למציאות של תורה.
בלימוד התורה, אכן נדרשת הבנה והשגה וצריך להבין ולדעת כל דבר שלומדים על בוריו. אך נקודת המוצא ממנה יש לגשת ללימוד התורה, צריכה להיות קבלת-עול והתבטלות כלפי "נותן התורה". לכן הלימוד צריך להיות מתוך הכרה שכל היכולות וההצלחות הלימודיות וההבנה הטובה, נועדו אך ורק בכדי למלא את רצון ה' – ולא לצורך עניין אישי כזה או אחר.
וזוהי הדרישה בפסוק "אם בחוקותי תלכו":
לימדו תורה בעמל ובקבלת-עול, מתוך מאמץ ויגיעה מתמדת להבין ולדעת את דברי התורה. כך תתאחדו עם התורה, עד שכל מציאותכם תהיה 'חקוקה' בה, ומציאותכם תהפוך לחלק בלתי נפרד מהתורה הקדושה, ובסופו של דבר תהיו מציאות של תורה'.

