איך הידרדר קורח?
פרשת השבוע נקראת 'קורח' על-שמו של נשוא פרשתנו, שחלק על משה רבינו. קורח טען – 'כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה". כלומר, כל בני ישראל ראויים להנהגה, ואין סיבה שמשה רבינו יטול את השררה.
אל קורח הצטרפו אנשים חשובים, שהצדיקו את טענותיו וחברו לו במחלוקת. בסופו של דבר, בעלי המחלוקת נענשו קשות, וצדקתם של משה רבינו ואהרן הכהן הוכחה לעין כל בני ישראל.
ונשאלת השאלה: קורח היה גדול בתורה וחכם עצום, וגם הנהגתו בחיי היום-יום הייתה למופת. אם כן, איך קרה שהוא התדרדר לשאול תחתית שכזו, לחלוק על משה רבינו בטענות שונות ומשונות?
שאפתנות אישית
לפי פשוטו, קורח התכוון לחתור תחת מנהיגותו של משה רבינו, להוריד אותו מתפקידו ולהשתלט על הנהגת העם בכוח. אך לפי פנימיות התורה, רעיון המחלוקת נרקם במוחו ובליבו של קורח דווקא בעקבות שאיפות רוחניות נשגבות.
קורח רצה להתעלות לגבהים של קדושה, אך הוא ביקש שלא לעסוק בעזרה וסיוע בקירוב אחרים, עם ישראל. שאיפותיו היו אישיות ואנוכיות והוא לא רצה לרומם את בני עמו ולסייע להם להתקרב לאביהם שבשמים.
לכן הוא טען: "כל העדה כולם קדושים". כל בני ישראל הם קדושי עליון, ואין צורך ברב ומנהיג שידריך אותם ויסייע להם להתקרב לה'. מוטב שכל אחד יעשה את דרכו בכוחות עצמו.
שאיפתו של קורח להתעלות רוחנית אישית, היא זו שהביאה אותו לדרוש ממשה רבינו למנות אותו לכהן-גדול. הוא אכן רצה לשמש ככהן משרת ה', ועל-ידי-זה להתעלות עוד יותר.
קורח אפילו מצא סימוכין לטענתו, לפי הבנתו, בהלכה. הוא טען כי כשם ש'בית מלא ספרים', פטור ממזוזה על פתחו'1, כל אומה שכל בניה קדושים, פטורה ממינוי מנהיג בראשה.
לאמיתו של דבר, גישתו של קורח היה מוטעית לחלוטין. ואכן, משה רבינו העמידו על טעותו וענה לו, כי לפי הפסיקה הנכונה גם 'בית מלא ספרים' חייב במזוזה.
טיעונים באצטלה מזויפת
והמסר ברור: לא פעם אנו עשויים למצוא את עצמנו מעלים נימוקים וטיעונים שונים שנועדו להסיר מעצמנו אחריות לסייע למישהו שנמצא במצוקה גשמית או רוחנית וזקוק לעזרה.
לפעמים הנימוקים אפילו לובשים אצטלה של קדושה, כמו קורח שהמניע לטענותיו הייתה שאיפה להתעלות רוחנית.
עלינו לדחות את הטיעונים הללו מכל וכל, ולהשתדל ככל יכולתנו לסייע לכל יהודי ולקרבו אל אבינו שבשמים.
1. במדבר רבה, פרשה י"ח, ג'.