מה מלמדים סימני הדגים?
התורה נותנת שני סימנים לכשרות הדג המותר לאכילה:
סנפיר – יש לדג סנפירים, המסייעים לו בשחייה. קשקשת – גופו מוגן באמצעות קשקשים.
אחד ההסברים לאיסור אכילת חיות ובהמות טמאות, הוא משום שלחיות הללו יש תכונות שליליות של אכזריות, ומי שיאכל את בשרן, עלול לספוג לתוכו את התכונות הללו1. לעומת זאת, סימני בעלי-החיים המותרים באכילה, מבטאים את התכונות החיוביות של אותם בעלי-חיים, ורומזים לדרך החיים הרצויה שבה על יהודי ללכת2.
אם כן, מהי המשמעות הפנימית של סימני הדגים הכשרים, ומה הם מלמדים לגבי דרך החיים של יהודי?
יראת-שמים וחידושים
מקומו של הדג הוא במים. התורה, מקור החיים הרוחניים, נמשלה למים המרווים את הצימאון ומחיים, כדברי חכמים, "אין מים אלא תורה"3.
הקשקשים שמגינים על הדג, רומזים ליראת-שמים השומרת על האדם, ומגינה עליו מלעבור עבירות. מכאן שיהודי הלומד תורה, צריך להיות מוגן ומשוריין ביראת-שמים. זו הערובה לכך שהלימוד יהיה בצורה הראויה.
ואילו הסנפירים שעוזרים לדג לשחות ולהגיע למקומות חדשים, מסמלים את כוח החידוש בתורה, על ידו מגיע הלומד לרבדים חדשים בלימוד התורה. לכן, יהודי השוחה בים התורה זקוק ל'סנפירים'. הם מהווים תזכורת מתמדת על כך שמתפקידו גם לחדש חידושים בלימודו.
עידון וזיכוך המידות
חכמים קבעו כלל4: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת". כלומר, כל דג שיש לו קשקשים, בוודאי יש לו גם סנפירים, אך ישנם דגים בעלי סנפירים שאין להם קשקשים.
לפי האמור, שהקשקשים מסמלים יראת-שמים והסנפירים רומזים לחידושים, ניתן להבין גם את התוכן הפנימי של כלל זה:
כל הלומד תורה ויש לו יראת-שמים, הקדוש-ברוך-הוא יסייע לו, הוא יצליח בלימודו ויזכה לחדש חידושי תורה נפלאים.
לעומת זאת, יתכן שהלומד מחדש חידושים רבים, אבל חסרה לו יראת-שמים. במקרה זה, למרות שהלומד מחדש, מדובר בלימוד תורה שאינו ראוי כלל.
חשוב להפנים את החשיבות של לימוד התורה מתוך יראת-שמים. לא די בחידושים ופלפולים, אלא צריך לעדן ולזכך את המידות וללמוד מתוך הכרה שעוסקים בתורת ה'. רק כך ניתן לחדש חידושי תורה בצורה ראויה.