למה לא הכי גבוה?
עם סיום המסע של בני ישראל במדבר ולקראת כניסתם לארץ, מברך משה רבינו את כל אחד משבטי ישראל בברכה מיוחדת לו. לאחר-מכן, עלה משה רבינו על ההר לפי ציווי הקדוש-ברוך-הוא ונפטר מן העולם בצורה פלאית.
בברכתו לשבט בנימין, אומר משה רבינו: "ידיד ה', ישכון לבטח עליו, חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן". הדברים מכוונים לבית-המקדש שעתיד להיבנות בחלקו של שבט בנימין.
ועל הסיבה לכך שמשה רבינו מכנה את בית-המקדש כדבר השוכן בין כתפיו, מוסבר1 שהכתף הוא החלק הגבוה ביותר, כמעט, בגוף האדם, ורק הראש גבוה יותר. כך גם בית-המקדש היה במקום הגבוה ביותר בארץ ישראל, למעט 'עין עיטם' שהיה גבוה ממנו במטרים ספורים.
נשאלת השאלה: מדוע באמת בית-המקדש ניצב במקום הכמעט הכי גבוה, האם אין זה ראוי שבית-המקדש, המקום שבו שורה השכינה, יהיה במקום הגבוה ביותר בעולם?
המטרה: להשפיע אור ושפע
להבהרת הדברים, יש לעמוד על מטרתו של בית-המקדש:
מעבר לעבודת הקרבנות ושאר הדברים שעשו הכוהנים בבית-המקדש, המטרה והתכלית של בית-המקדש היא להאיר את העולם באור אלוקי, ולהשפיע בו שפע רוחני. לכן חלונות בית-המקדש היו רחבים כלפי חוץ וצרים כלפי פנים – להורות שהבית נועד להאיר את החוץ.
לכן, אם בית-המקדש היה נבנה בצורה גבוהה ונבדלת מכל הארץ, היה ניתן לחשוב בטעות שקדושתו של הבית גבוהה, נעלית ומנותקת מכל הארץ, ולכן אין אפשרות שהבית ישפיע אור ושפע אלוקי לכל העולם.
לכן נבנה בית-המקדש בגובה – להורות על קדושתו הגבוהה, אך לא בשיא הגובה – להורות שמטרתו היא להשפיע קדושה ואור אלוקי לעולם הזה הגשמי והארצי.
לגלות מעורבות ולהשפיע
והדברים נכונים גם לגבי 'בית-המקדש' האישי של כל יחיד:
בציווי על עשיית המשכן והמקדש, נאמר בתורה2: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
מאחר שהכתוב פותח ב'מקדש', לשון יחיד, ההמשך היה אמור להיות 'ושכנתי בתוכו'. אם כן, למה נאמר 'בתוכם'?
אומרים על כך חכמי ישראל, שמשמעות המילה 'בתוכם' היא – בתוך כל אחד ואחד מישראל. כלומר, בתוך כל יהודי יש מעין בית-מקדש, ועל-ידי לימוד התורה וקיום המצוות הוא משרה את השכינה בתוכו3.
גם כדי למלא את ייעודו של בית-המקדש האישי, אין להיבדל ולהסתגר בתוך העולם הרוחני הפרטי, אלא חובה להשפיע ולסייע בגשמיות וברוחניות לכל הסובבים אותנו – להיות מעורים בסביבה, ולהפיץ אור ושפע לכלל ישראל.